מיגרנה היא בעצם כאב ראש חזק ואינטנסיבי שמביא איתו מעין תחושות דופק, בדרך כלל רק בצד אחד של הראש. ברוב המקרים, מיגרנה תהיה מלווה בבחילות, הקאות וכן גם רגישות לקול ולאור, כאשר התקפים נמשכים מספר שעות עד מספר ימים באופן אשר משתנה בין אדם לאדם. במקרים מסוימים, התקפי מיגרנה יכולים להיות אינטנסיביים עד לרמה בה הם משביתים לחלוטין את הפעילות היומיומית של אלו הסובלים מהם. אז מה צריך לדעת במידה ואתם חושבים כי יש לכם מיגרנה והאם קיימות דרכי טיפול. ובכן, בכתבה זו החלטנו לעשות לכם סדר בכל הבלאגן ולהסביר לכם כל מה שתצטרכו לדעת על מיגרנה וכל הסובב סביב נושא זה.
תסמינים של מיגרנה
התסמין העיקרי של מיגרנה הוא כמובן כאב ראש אינטנסיבי בצד אחד של הראש. בדרך כלל, כאב הראש יתואר ככזה אשר מורגש בתור פעימות בדרגה בינונית עד חמורה. כמו כן, חשוב מאוד לציין כי כאב הראש יוגבר בעת פעילות, כך שהוא מונע מהאדם אשר סובל מהתקף מיגרנה לבצע פעולות רגילות של שגרת חיי היום-יום. אולם, במקרים מסוימים הכאב עשוי להופיע משני צדי הראש ואף גם להקרין אל עבר הפנים או הצוואר. בין התסמינים הנפוצים של מיגרנה ניתן למנות:
- הקאות
- בחילות
- רגישות לקול ולאור
- ירידה ביכולת הריכוז
- תחושות חום וקור לסירוגין
- ירידה בתיאבון
- הזעות
אולם, לא כל אלו אשר סובלים מהתקפי מיגרנה יחוו את כל התסמינים האלו, כאשר חלק עשויים לחוות אותם מבלי שהם סובלים כלל מכאב ראש. חשוב מאוד לציין כי התסמינים של מיגרנה ימשכו בדרך כלל בין 4 שעות ל-3 ימים, אם כי אלו אשר סובלים מאותם התקפים עשויים לחוש בעייפות כבדה מאוד גם שבוע לאחר ההתקף שלהם.
אאורה
קרוב לשליש מאלו אשר סובלים מהתקפי מיגרנה ירגישו גם התקפי אזהרה זמניים, הידועים בתור אאורה. בדרך כלל, תסמינים אלו יכללו בעיות ראייה, כדוגמת הבזקי אורות מרצדים, דפוסים מסוימים וכן גם ראייה של שטחים מתים. נוסף על כך, תחושות אאורה יכולות לבוא לידי ביטוי בתחושת נימול שמתחילה במעלה היד בנוסף לסחרחורת, חוסר שיווי משקל וקשיים מסוימים בדיבור. ברוב המקרים, תסמיני מיגרנה אאורה יתפתחו תוך 5 דקות ימשכו עד שעה.
ממה מיגרנה נגרמת?
הרפואה המודרנית אינה יודעת באופן ודאי מהי הסיבה המדויקת למיגרנה, אם כי מומחים רבים ברחבי העולם סבורים כי תופעה זו מתרחשת בעקבות פעילות מוחית חריגה אשר משפיעה באופן זמני על אותות עצביים לצד כלי דם וכימיקלים במוח. אמנם, עדיין לא ברור לרפואה מה גורם לאותו השינוי, אם כי סביר להניח שגנטיקה מעלה את הסיכוי לחוות התקפי מיגרנה בשל טריגר מסוים.