במהלך העשורים האחרונים, מחקרים לימדו אותנו שיש לא מעט ילדים אשר מתמודדים עם בעיות אשר מונעות מהם יכולת לייצר תקשורת תקינה עם הסביבה, ובמקרים רבים אותן בעיות מלוות אותן גם בשלבים מתקדמים יותר בחיים. המחקרים מלמדים שמדובר בגורמים מולדים אשר ניתן לאבחן אותם בעזרת מבחנים ומבדקים שונים, וכך אפשר להתמודד איתם.
הפרעות תקשורת – כיצד אפשר להתמודד עם זה
כשמדברים על בעיות בקרב ילדים לייצר קשרים חברתיים רגילים, הכוונה היא למעשה להפרעות בתקשורת, אשר מונעת מהם אפשרות לתקשר עם הסביבה כפי שאנחנו רגילים ומכירים באופן רגיל. חשוב לומר, ישנן סיבות שונות להפרעות אלו אך ההנחה הרווחת היא, שעם הזמן ייתכן ויתגלו סיבות נוספות שלא הכרנו בעבר.
מה זה הפרעות תקשורת?
למעשה, הפרעות תקשורת הן מצבים בהם האנשים אשר מתמודדים איתם, מתקשים לייצר יכולת תקשורת תקינה עם אנשים בסביבתם, כולל אנשים קרובים אליהם. זה לא נובע מהעובדה שהם לא רוצים בהכרח, אלא יש להם קושי להבין איך הסביבה פועלת, יש להם קושי להבין סימני תקשורת וכן קושי רב לשדר אותם בחזרה.
הפרעות התקשורת המוכרות לנו, על פי מדריכי פסיכיאטריה רשמיים, הם אוטיזם (ההפרעה המוכרת ביותר), הפרעות התפתחותיות, תסמונת רט, תסמונת אספרגר, והפרעה דיס-אינטגרטיבית של הילדות.
כיצד מאבחנים הפרעות תקשורת?
למעשה, להוציא תסמונת רט, הרי שבכל אחד מהמצבים שתיארנו אין הסבר ברור לבעיה ובמקרים רבים, ככל הנראה, מדובר על יותר ממקור אחד. תהליך האבחון נעשה על ידי מבדקים, מבחנים, וכן על פי ההיסטוריה של המאובחן.
ישנם מקרים בהם צריך לערב גורמים שונים, כמו למשל, אם מדובר בילד אשר קיים חשש שהוא נמצא על הספקטרום, אז הוא יישלח גם לפסיכיאטר ילדים, גם לנוירלוג, וכן לרופאים שמתמחים בהתפתחות הילד.
חשוב להדגיש כאן עוד נקודה. גם אחרי תהליכי אבחון וגם אחרי שההורים יקבלו כלים, עזרה ותמיכה לטיפול בילד, עליהם לדעת שבמצב הנוכחי, הילד לא יפתח כלים להתגבר על הפרעות בתקשורת שיביאו אותו למצב שהוא יוכל לייצר אינטראקציה חברתית מלאה, כפי שאנחנו מכירים אותה. מדובר על תהליכים שיכולים להקל עליו, ובמידה מסוימת גם להקל על הסביבה הקרובה להבין אותו טוב יותר, אך זה לא פותר את הבעיה ובטח לא מעלים אותה.
לימודים בתחום של הפרעות תקשורת
עם השנים, כל הנושא של הפרעות תקשורת מאוד התרחב ועבר התמקצעות באופן משמעותי. מלבד רופאים שמתעסקים בתחום, אנחנו יכולים למצוא מגוון רחב של אנשי מקצוע מטפלים, יועצים וגורמים אחרים שלוקחים חלק בתהליכים, בין אם באופן מעשי ובין אם באופן אחר.
דוגמא טובה לכך שהתחום התרחב והפך להיות אקדמי, היא העובדה שניתן למצוא מגוון רחב של מסלולי לימוד בהפרעות תקשורת ומסלולים נוספים שקשורים לנושא, בין אם זה בפקולטה לרפואה, פסיכולוגיה, חינוך וכן חוגים וקורסים שקשורים לפקולטות אחרות.