דרכי טיפול טבעיות בסטרס

היותנו לחוצים כתוצאה מנסיבות מסוימות היא איננה דבר מה רע. למעשה, תחושת לחץ היא רגש אחד מיני רגשות רבים, וגם לה ישנה הדרך באמצעותה היא תורמת לנו.

אם נחשוב על כך לרגע, כאשר אנו נמצאים במצב מתח, הרי שאנו ערניים יותר ודרוכים יותר מפני סכנה. הדבר מאפשר לנו להתגונן ולהגיב במהירות. כאשר אנחנו לחוצים כתוצאה ממטלה שעלינו להגיש בהקדם, הרי שאנו יכולים לבצעה במהירות רבה יותר. המתח הנפשי מדרבן אותנו לכך.

אם כך, מדוע שנבקש להפחיתו? והאם זהו באמת הצעד הנכון?

סכנה אל מול 'סכנה'

בעוד שהאדם הקדמון ניצב אל מול סכנות דוגמת טורפים אימתניים, או מצא עצמו במצבי דריכות בהם היה עליו למצוא אחר מזון ולהימצא בהישרדות תמידית, הרי שאין אלו הם פני הדברים של העת המודרנית.

אולם מוחנו? ובכן, הוא לא בהכרח יודע לפרש זאת בהתאם. גם כאשר אנחנו נמצאים ממש בטרם בחינה קשה ומאתגרת במהלך הלימודים האקדמיים, וגם כאשר אנו ניצבים בפני מטלה ממושכת או ריבוי מטלות בעבודה, הרי שמבחינת מוחנו, אנו ניצבים בפני סכנה ממשית.

אם נמשיך בהשוואה אל האדם הקדמון, הרי שאצלו לפחות המתח היה דועך מיד עם חלוף הסכנה או לאחר השגת המטרה. אצל האדם המודרני, ה'סכנות' באות לידי ביטוי במגוון רחב של גורמי מתח המתמשכים לאורך היום, מדי יום, מדי שבוע ומדי חודש.

אז נכון יהיה לומר כי מתח נפשי מדרבן אותנו לבצע משימות, אולם כאשר הוא מתמשך לאורך זמן ואיננו פוחת, הוא גם מביא עמו נזקים משמעותיים לרבות תשישות, פגיעה בפעילותה של המערכת החיסונית, עליה בסיכון למחלות לב ודם, מצב רוח ירוד ואף דיכאון וחרדה ועוד.

אם כך הדבר, מה ניתן לעשות?

שגרת פעילות גופנית רצופה

אינכם מוכרחים הירשם לחדר הכושר הסמוך לביתכם, או להידרש לתכנית אימונית קדחתנית. גם הליכה למשך 20 דקות מדי ערב, יכולה לסייע רבות בהפחתת המתחים.

מחקרים רבים לאינספור הוכיחו כי לפעילות גופנית ישנה השפעה ניכרת על מצבנו המנטלי. בזמן הפעילות הגופנית, מוחנו משחרר כמות רבה (למעשה פי 5) של אנדורפינים. אלו הם מוליכים עצביים במוח שנמצאו כמסייעים לשיכוך כאבים ואף ליצירת תחושת אופוריה.

על רקע זה, לשם הדוגמה, נוצר המונח Runner's High המתאר את תחושת האופוריה הרבה של האצנים עם סיום הריצה.

תרגול מדיטציה ונשימה

כאשר אנו מצויים במתח נפשי מתמשך, מערכת העצבים הסימפתטית מפעילה את תגובת החירום של גופנו, דבר הבא לידי ביטוי בדופק מואץ, הזרמת דם ניכרת יותר אל אזור הגפיים וכן נשימה מהירה ושטחית.

דרך יעילה להפחתת המתח הנפשי, היא באמצעות איתות מלאכותי לגוף כי איננו באמת מצויים במצב סכנה. תרגול של נשימות עמוקות ונשיפות ממושכות למשך מספר דקות, יכול לסייע רבות בהפחתת המתח הנפשי ובהפעלת מערכת העצבים הפארה-סימפתטית.

דרך יעילה נוספת היא ביצוע מדיטציה על בסיס יומי. אינכם מוכרחים להידרש לתרגולים ממושכים. די בכך שתשבו על כיסא נוח בחדר שקט, תעצמו את עיניכם ותתרכזו בנשימות העמוקות למשך 5 דקות, כדי שתוכלו לקצור יתרונות בריאותיים משמעותיים.

התרכזו בבית החזה, כיצד הוא עולה עם השאיפה ויורד עם הנשיפה. כיצד האוויר נכנס קר אל חלל הפה והאף, וכיצד הוא יוצא חם.

טיפולי רפואה משלימה

לצד אלו, ישנן דרכים נוספים המאפשרות לשחרר את המתחים ולנהלם באופן מבוקר ונכון יותר.

נטורופתיה היא אמצעי יעיל ומשמעותי, כאשר למזון שאנו צורכים ישנה השפעה ניכרת על מצבנו המנטלי. בדיוק כפי שמזון עלול להוביל להשמנת יתר או לחילופין לא לספק את כל הוויטמינים והמינרלים להם נדרש הגוף למען גוף בריא וחזק, כך ישנם רכיבים תזונתיים שצריכתם יכולה לסייע באופן ניכר לחרדות ומתחים.

טיפול באמצעות שטיפה אנרגטית אף הוא נמצא כבעל השפעה ניכרת לניהולם של מתחים נפשיים, ולמציאת שורשי הסוגיה, המקור אשר מוביל לתגובות של מתח, סטרס וחרדה. לצד הטיפול יחד עם מטפל/ת לשחרור החסמים האנרגטיים, במהלך המפגש מקבלים המטופלים הדרכה לביצועה של שטיפה אנרגטית עצמית אותה הם יוכלו לבצע מדי לילה טרם השינה.

טיפולים פסיכותרפיים

לצד כל אלו, חשוב יהיה לציין כי אל לנו לזנוח את הרפואה הקונבנציונלית המציעה טיפולים נפשיים בדמות טיפול CBT או טיפול דינמי, למען ניהול מתחים והפחתת הלחץ הנפשי.

לטיפול הפסיכולוגי היכולת לסלול את הדרך יחד עם המטופל/ת למען גילוי עצמי והיכרות מעמיקה הרבה יותר עם נפשנו הייחודית לכל אחד ואחת.

ול טבעיות בסטרס