מידע על סרטן השד

סרטן השד הוא מחלה ממארת המתפתחת בתאי רקמת השד. המחלה מתאפיינת בגידול בלתי מבוקר של תאים אלה, אשר עלולים לחדור לרקמות סמוכות ולעתים אף להתפשט לאיברים אחרים בגוף. סרטן השד יכול להתפתח בכל חלק של השד, אך לרוב הוא מתחיל בצינוריות המובילות חלב מבלוטות החלב לפטמה (סרטן צינורי) או בבלוטות המייצרות חלב (סרטן אונתי). חשוב לציין כי למרות שהמחלה נפוצה יותר בנשים, היא יכולה להופיע גם בגברים, אם כי בשכיחות נמוכה בהרבה. סרטן השד אינו מחלה אחת אחידה, אלא קבוצה של מחלות עם מאפיינים ביולוגיים שונים, המשפיעים על התנהגות המחלה ועל אפשרויות הטיפול בה.מודעות ומידע מקיף על סרטן השד הם בעלי חשיבות קריטית במאבק נגד המחלה, וזאת ממספר סיבות:

ראשית, אבחון מוקדם. מודעות לסימנים ולתסמינים של סרטן השד, יחד עם ידע על חשיבות הבדיקות השגרתיות, מגבירים את הסיכוי לאבחון מוקדם. אבחון בשלבים מוקדמים משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה ומאפשר טיפולים פחות אגרסיביים. שנית, מידע על גורמי הסיכון למחלה מאפשר לאנשים לבצע שינויים באורח החיים שעשויים להפחית את הסיכון לפתח את המחלה. בנוסף לאלו, ידע וליווי נכון יכול להוביל להפחתת חרדה. ידע מדויק יכול להפחית פחדים לא מבוססים ולסייע בהתמודדות רגשית טובה יותר עם האבחון והטיפול.

קבלת החלטות מושכלת גם היא חשובה ויכולה להיות מדויקת יותר מחשיפה למידע רב ונכון. מטופלים מיודעים יכולים להשתתף באופן פעיל יותר בקבלת החלטות לגבי הטיפול שלהם, מה שעשוי לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות החיים. לבסוף, מודעות ציבורית רחבה יותר מובילה לתמיכה חברתית טובה יותר במתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם.

אפידמיולוגיה של סרטן השד

סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם, ובפרט בקרב נשים. הוא מהווה כ-25% מכלל מקרי הסרטן בנשים ברחבי העולם. בישראל, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים, עם כ-5,000 מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, כאשר הסיכון מתחיל לעלות משמעותית מגיל 40 ומגיע לשיאו בגילאי 70-60. עם זאת, חשוב לציין כי המחלה יכולה להופיע גם בגילאים צעירים יותר, ואף בנשים מתחת לגיל 40.

למרות ששכיחות האבחונים של סרטן השד עלתה בעשורים האחרונים, בעיקר בזכות שיפור באמצעי האבחון והגברת המודעות, שיעורי התמותה מהמחלה ירדו באופן משמעותי. זאת הודות לשילוב של אבחון מוקדם וטיפולים משופרים. חשוב לציין כי סרטן השד יכול להופיע גם בגברים, אם כי בשכיחות נמוכה בהרבה. סרטן השד בגברים מהווה פחות מ-1% מכלל מקרי סרטן השד.

גורמי הסיכון לסרטן השד

גורמים גנטיים משחקים תפקיד משמעותי בסיכון לפתח סרטן שד. המוטציות הגנטיות המוכרות ביותר הן אלו בגנים BRCA1 ו-BRCA2. נשים עם מוטציה ב-BRCA1 נמצאות בסיכון של 55-65% לפתח סרטן שד עד גיל 70, בעוד שנשים עם מוטציה ב-BRCA2 נמצאות בסיכון של 45-55%. מוטציות אלו מגבירות גם את הסיכון לסרטן שחלות.

מלבד BRCA1/2, ישנם גנים נוספים שמוטציות בהם עלולות להגביר את הסיכון לסרטן שד, כגון TP53 (הקשור לתסמונת Li-Fraumeni), PTEN (הקשור לתסמונת Cowden), ו-STK11 (הקשור לתסמונת Peutz-Jeghers). חשוב לציין כי רק כ-5-10% ממקרי סרטן השד נובעים ממוטציות גנטיות ידועות.

היסטוריה משפחתית של סרטן שד, במיוחד בקרובי משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת) או בגיל צעיר, מגבירה גם היא את הסיכון ועשויה להצביע על נטייה גנטית.

גורמים הורמונליים גם הם נחשבים לגורמי סיכון. הורמונים, במיוחד אסטרוגן ופרוגסטרון, משפיעים משמעותית על התפתחות סרטן השד. חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של אסטרוגן מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן שד הורמונלי . גורמים הורמונליים כוללים:

1. וסת מוקדמת (לפני גיל 12) או הפסקת וסת מאוחרת (אחרי גיל 55): אלו מאריכים את משך החשיפה להורמונים.
2. אי-הריון או הריון ראשון מאוחר (אחרי גיל 30): הריון והנקה מפחיתים את החשיפה לאסטרוגן לאורך החיים.
3. טיפול הורמונלי חלופי: שימוש בטיפול הורמונלי חלופי לאחר גיל המעבר, במיוחד בשילוב של אסטרוגן ופרוגסטין, עלול להגביר את הסיכון.
4. גלולות למניעת הריון: שימוש ארוך טווח בגלולות עלול להגביר מעט את הסיכון, אם כי הקשר הזה מורכב ותלוי בגורמים נוספים.

אורח החיים אף הוא משפיע משמעותית על הסיכון לפתח סרטן שד. גורמי סיכון הקשורים לאורח חיים כוללים:

1. השמנה: עודף משקל או השמנה, במיוחד לאחר גיל המעבר, מגבירים את הסיכון. זאת מכיוון שרקמת שומן מייצרת אסטרוגן.
2. צריכת אלכוהול: צריכה מוגברת של אלכוהול מגבירה את הסיכון. אפילו צריכה מתונה (1-2 משקאות ליום) עלולה להגביר מעט את הסיכון.
3. חוסר פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון לסרטן שד, בעוד שאורח חיים יושבני מגביר אותו.
4. תזונה: תזונה עשירה בשומנים רוויים ודלה בסיבים, פירות וירקות עלולה להגביר את הסיכון.
5. עישון: למרות שהקשר בין עישון לסרטן שד אינו חד-משמעי כמו בסוגי סרטן אחרים, ישנן ראיות המצביעות על כך שעישון עלול להגביר את הסיכון, במיוחד בנשים צעירות.
6. חשיפה לקרינה: חשיפה מוגברת לקרינה מייננת, במיוחד בגיל צעיר, מגבירה את הסיכון.

חשוב להדגיש כי רבים מגורמי הסיכון הללו ניתנים לשינוי או להשפעה. אימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון והגבלת צריכת אלכוהול, יכול לסייע בהפחתת הסיכון לסרטן שד.

סימנים ותסמינים של סרטן השד

שינויים נראים לעין:

סרטן השד יכול לגרום למספר שינויים נראים לעין בשד או בפטמה. חשוב להיות ערים לשינויים אלה:

1. גוש או עיבוי בשד או באזור בית השחי
2. שינוי בגודל או בצורה של השד
3. שקע או קימור בעור השד
4. שינויים בעור השד, כגון אדמומיות, נפיחות, או מרקם דמוי קליפת תפוז
5. שינויים בפטמה, כגון שקיעה פנימה (פטמה הפוכה) או שינוי בכיוון הפטמה
6. הפרשה מהפטמה, במיוחד אם היא דמית או צבעונית
7. קילוף או קשקשת של העור סביב הפטמה

חשוב לזכור כי לא כל השינויים הללו מעידים בהכרח על סרטן, אך הם מחייבים בדיקה רפואית מיידית.

תסמינים פיזיים:

מלבד השינויים הנראים לעין, סרטן השד עלול לגרום למספר תסמינים פיזיים:

1. כאב או אי-נוחות באזור השד או בית השחי, שאינם קשורים למחזור החודשי
2. תחושת כבדות או מלאות באחד השדיים
3. תחושת צריבה או עקצוץ בשד או בפטמה
4. כאבים בעצמות (במקרים מתקדמים שבהם הסרטן התפשט)
5. חולשה כללית, עייפות או ירידה במשקל ללא סיבה ברורה (בשלבים מתקדמים)

חשוב לציין כי בשלבים המוקדמים, סרטן השד עלול להיות אסימפטומטי (ללא תסמינים), מה שמדגיש את חשיבות הבדיקות השגרתיות והמעקב.

אפשרויות הטיפול

הטיפול בסרטן השד מתבסס על מספר אפשרויות טיפוליות, כאשר הבחירה בטיפול המתאים תלויה בגורמים רבים כגון שלב המחלה, סוג הסרטן, גיל המטופלת ומצבה הבריאותי הכללי הניתוח הוא לרוב הטיפול הראשוני בסרטן שד מוקדם, כאשר ישנן שתי אפשרויות עיקריות: כריתה חלקית (למפקטומיה) שבה מוסרים את הגידול ומעט מהרקמה הסובבת אותו, תוך שמירה על מרבית רקמת השד, או כריתה מלאה (מסטקטומיה) שבה מסירים את כל רקמת השד בחלק מהמקרים, הניתוח כולל גם הסרה של בלוטות לימפה מבית השחי לצורך בדיקת התפשטות המחלה טיפול קרינתי ניתן לרוב לאחר ניתוח לכריתה חלקית כדי להשמיד תאי סרטן שאולי נותרו באזור הניתוח הקרינה ממוקדת לאזור השד ולעתים גם לבלוטות הלימפה הסמוכות הטיפול ניתן בדרך כלל במשך מספר שבועות ומטרתו להפחית את הסיכון להישנות מקומית של המחלה כימותרפיה היא טיפול תרופתי שמטרתו להרוג תאי סרטן בכל הגוף היא יכולה להינתן לפני הניתוח (טיפול ניאו-אדג'ובנטי) כדי להקטין את הגידול, או לאחר הניתוח (טיפול אדג'ובנטי) כדי להשמיד תאי סרטן שאולי התפזרו בגוף הטיפול ההורמונלי מיועד לסרטן שד הרגיש להורמונים (אסטרוגן ו/או פרוגסטרון) הוא פועל על ידי חסימת ההשפעה של הורמונים אלה על תאי הסרטן או על ידי הפחתת רמות ההורמונים בגוף טיפולים אלה כוללים תרופות כמו טמוקסיפן או מעכבי ארומטאז ולרוב ניתנים למשך מספר שנים לאחר הטיפולים הראשוניים הטיפול הביולוגי הממוקד הוא הגישה החדשנית ביותר בטיפול בסרטן השד טיפולים אלה מכוונים לתכונות ספציפיות של תאי הסרטן דוגמה בולטת היא הטיפול בטרסטוזומאב (הרצפטין) המיועד לסרטן שד עם ביטוי יתר של החלבון HER2 טיפולים ביולוגיים אחרים כוללים מעכבי CDK4/6 ומעכבי PARP בנוסף לטיפולים אלה, ישנה חשיבות רבה לטיפול תומך הכולל ניהול תופעות לוואי, תמיכה נפשית ושיקום לאחר הטיפולים חשוב להדגיש כי תוכנית הטיפול מותאמת אישית לכל מטופלת בהתאם למאפייני המחלה שלה ולהעדפותיה האישיות שילוב של מספר שיטות טיפול בסרטן השד הוא נפוץ ומטרתו להשיג את התוצאות הטובות ביותר האפשריות.

 

לסיכום, סרטן השד נותר אחד האתגרים המשמעותיים בתחום הבריאות העולמית, אך ההתקדמות המרשימה בתחומי האבחון והטיפול מספקת סיבות רבות לאופטימיות האבחון המוקדם הוא אחד המפתחות העיקריים בשיפור תוצאות הטיפול ובהגדלת סיכויי ההחלמה תוכניות סריקה מקיפות, הכוללות ממוגרפיה שגרתית ובדיקות קליניות, הוכחו כיעילות בזיהוי סרטן שד בשלבים מוקדמים כאשר אפשרויות הטיפול רבות יותר והפרוגנוזה טובה יותר בנוסף, העלאת המודעות הציבורית לחשיבות הבדיקה העצמית ולסימנים המוקדמים של המחלה תורמת רבות לזיהוי מוקדם המחקר המתקדם בתחום הביולוגיה המולקולרית של סרטן השד מוביל לפיתוח של טיפולים ממוקדים יותר ויעילים יותר טיפולים אלה, כגון אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים מותאמים אישית, מציעים אפשרויות חדשות למטופלות שבעבר היו להן אפשרויות טיפול מוגבלות בנוסף, ההתקדמות בתחום הגנטיקה מאפשרת זיהוי מדויק יותר של נשים בסיכון גבוה ומציעה אסטרטגיות מניעה חדשניות התקדמויות בתחום הכירורגיה, כולל טכניקות שימור שד משופרות וניתוחים פחות פולשניים, מאפשרות תוצאות קוסמטיות טובות יותר ושיפור באיכות החיים של המטופלות שיפורים בטיפולי הקרינה, כגון טכניקות מדויקות יותר וטיפולים קצרים יותר, מפחיתים את תופעות הלוואי ומשפרים את הנוחות למטופלות למרות האתגרים הרבים שעדיין קיימים, המגמות הנוכחיות מצביעות על עתיד מבטיח יותר בטיפול בסרטן השד שיעורי ההישרדות עולים בהתמדה, ואיכות החיים של מחלימות משתפרת עם התקדמות הטיפולים התומכים והשיקום חשוב להדגיש כי המאבק בסרטן השד הוא מאמץ גלובלי המשלב מחקר, חינוך, מניעה וטיפול ההתקדמות המתמשכת בכל התחומים הללו מספקת תקווה ואופטימיות אמיתית לעתיד שבו סרטן השד יהיה מחלה הניתנת לריפוי ברוב המקרים, עם השפעה מינימלית על איכות החיים של המטופלות.