בעבר היתה הנוירולוגיה מקצוע בהגמוניה גברית מוחלטת. אלא שבשנים האחרונות חל מהפך. ומתבטא, למשל, במספר גבוה יותר של מתמחות ברפואת המוח מאשר מתמחים.
פרופ' דוד טנה. יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל: "הנוירולוגיה הוא מקצוע מורכב. יש חוזקות למוח הנשי וליכולת הגמישות המחשבתית, שמאפיינת נשים".
כך למשל, בשנת 2010, החלו להתמחות בנוירולוגיה 8 בוגרות רפואה ו- 10 בוגרים. שמונה שנים מאוחר יותר ב- 2018 החלו התמחות. 17 בוגרות בתי הספר לרפואה מול 11 בוגרים בלבד.
שנה אחר כך, ב- 2019 כמעט מחצית מהמתמחים בנוירולוגיה בישראל היו נשים.
השתלבות הנשים במקצוע מתבטא גם בכניסת רופאות בכירות לתפקידי ניהול מחלקות.
רבע ממנהלי 20 המחלקות הנוירולוגיות בבתי החולים בארץ כיום הן מנהלות. ד"ר אקשטיין דנה מהדסה עין כרם. ד"ר בלוך סיון מבית חולים כרמל. פרופ' גלעד רונית מקפלן. ד"ר לב נירית ממאיר. וד"ר סבטלנה טוב מהעמק.
פרופ' דוד טנה. יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל: "הנוירולוגיה הוא מקצוע מורכב. יש חוזקות למוח הנשי וליכולת הגמישות המחשבתית. שמאפיינת נשים. זו תקופה מרתקת. אנחנו בעיצומה של מהפיכה מסחררת. ההופכת את רפואת המוח ממקצוע אבחוני לטיפולי. בזכות פריצות דרך בעולמות הטכנולוגיה והפרמצבטיקה. והנשים הן חלק משמעותי במהפיכה במקצוע".
לדבריו: "המהפך הוא עולמי. בארה"ב, למשל, בשני העשורים האחרונים יש כניסה מואצת של נשים לרפואת המוח, ובמקביל גם לחקר המוח באקדמיה. הקולגות שלנו בארה"ב, מניחים כי עד שנת 2047 ימשיך להתרחב חלקן של הנוירלוגיות מכלל הרופאים ויגיע ל- 50% מכלל הרופאים.
דניאלה זוהר, מתמחה (שנה ג'), בנוירולוגיה בשיבא, בת 32 מסבירה: "למה נוירולוגיה? כי זה תחום מאתגר ומסקרן. צריך ראש פתוח וכישורים רבים. רפואת המוח היא על הספקטרום בין רפואת חירום לרפואה כרונית והיא כעת בעיצומה של מהפיכה טכנולוגית שהופכת אותה ממקצוע אבחוני לטיפולי.
במחלקה אצלנו אנחנו בעיקר נשים צעירות מתמחות. אני אישית קטנטונת פיזית (רק 1.55 מטר). תפיסת רוב המטופלים היא שצריך רופא חזק. עם שיער שיבה. כדי לאבחן ולטפל. אבל בתוך המפגש הראשוני עם המטופלים מתברר שאין שום משמעות למגדר. לגיל. או למראה הפיזי. הפטרוניזם מת. נשים צעירות יכולות להשקיע. להצליח ולהתקדם לכל פסגה".