תוכן פרסומימגפת הקורונה הביאה איתה ימים לא פשוטים עבור כולנו. בכל רחבי העולם מתמודדים עם הבדידות שמביא הריחוק החברתי, עם קשיים כלכליים, ועם חשש מפני הידבקות. פחדים וחששות הם טבעיים בתקופה זו, אבל איך יודעים איפה עובר הגבול בין פחד בריא לחרדה משתקת?
ההשלכות הנפשיות של המגפה ייכנסו ללא ספק במסגרת לימודי פסיכולוגיה בכל העולם. אחת מהן היא החרדה הבריאותית, תופעה נפשית שעלולה להסתתר במסווה של פחד טבעי מפני הקורונה. בשונה מפחד, חרדה היא תופעה נפשית שעלולה לפגוע ביכולת לנהל חיים תקינים, והיא דורשת מודעות מיוחדת וטיפול מתאים.
פחד בונה, חרדה הורסת
תחושת פחד היא מנגנון טבעי הקיים בכולנו, תוצר של האבולוציה שמסייע לנו להימנע ממצבים מסוכנים, בהם אנו עלולים להיפגע. כולנו יודעים איך זה מרגיש לפחד – פעימות הלב שלנו מאיצות, וגם הנשימה. אנחנו מזיעים ונדרכים לפעולה. הפחד מאפשר לגוף שלנו להתכונן לסכנה ולהגיב בהתאם, להילחם בה או לברוח.
מה שמבדיל בין פחד לחרדה הוא הסיבה הקונקרטית, כאשר חרדה נובעת לא מאיום ממשי אלא רק מעצם המחשבה עליו. כאשר הגוף מגיב כאילו הוא ניצב מול איום, בלי שיהיה בסביבה איום ממשי, זה יותר תחושה של חוסר אונים ואובדן שליטה. כאשר התחושה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה, עלולות להיות לה השלכות נפשיות ופיזיות קשות, ביניהן כאבי ראש ושרירים, קושי בהירדמות, עצבנות וחוסר שקט.
חרדה בריאותית מול מגפת הקורונה
חרדה בריאותית מתבטאת בפחד שאין לו בסיס מפני מחלות קשות או סופניות. הפחד לחלות עלול ליצור מצב שבו האדם הסובל מחרדה בריאותית מפרש גם תסמינים קלים, כמו כאבי ראש או שיעול, כתסמינים שמבשרים על מחלה קשה. גם אנשים בריאים לגמרי יכולים לחוות חרדה בריאותית, במיוחד בתקופות כמו זו שאנחנו חיים בה, כשקיימת סכנה ממשית להידבק במחלה.
מעבר לחרדה הבריאותית, קיימות השלכות נפשיות נוספות לחיים בתקופת הקורונה, שתהווה בעתיד נושא מחקר עבור סטודנטים במסגרת לימודי פסיכולוגיה.
שומרים על הגוף וגם על הנפש
בתקופת הקורונה אימצנו לא מעט הרגלים חדשים שמסייעים לנו לשמור על הבריאות שלנו – אנחנו מקפידים לשמור על מרחק, לשטוף ידיים ביסודיות ולא יוצאים מהבית בלי מסכה. באותה מידה, חשוב לאמץ גם הרגלים שיסייעו לנו לשמור על בריאות נפשית.
לא צריך להיות בוגר לימודי פסיכולוגיה כדי לדאוג לבריאות הנפשית, ויש צעדים שכל אחד ואחת יכולים לעשות. אנחנו נמצאים בתקופה של חוסר וודאות מצד אחד, ומצד שני אנחנו מוצפים כל הזמן במידע בנוגע למגיפה, שחלקו אמין וחלקו מורכב מחצאי עובדות ומתיאוריות קונספירציה. פעמים רבות, החרדה ניזונה מאותם פערים במידע ומהניסיון לנחש ולהבין מה יהיה הלאה. נסו להימנע מצריכה מופרזת של תכנים בנושא הקורונה, ותדאגו לצרוך אך ורק תכנים שפורסמו באתרים או בערוצים אמינים, כמו אתר משרד הבריאות.
