כל המידע על ניוון רשתית

הרשתית מכילה מיליוני תאים הרגישים לאור ותאי עצב אשר תפקידם הוא לקלוט ולארגן את המידע החזותי. את הגירויים המידע שולחת הרשתית למוח דרך עצב הראיה אשר מוביל לתרגום שלו לכדי התמונה שאנחנו רואים.

ניוון רשתית אשר נקרא גם ניוון מקולרי גילי היא אחת ממחלות העיניים המאפיינות לרוב את האוכלוסייה מבוגרת וקיימת במקרים מסוימים באוכלוסיה צעירה. למעשה מחלה זו היא גורם שכיח לאובדן הראיה בקרב מבוגרים אך כיוון שהיא משפיעה רק על מרכז הראיה התוצאה לרוב תהיה פגיעה בראיה המרכזית ללא פגיעה בראייה ההיקפית. לצורך הכתבה, ביקשנו להיפגש עם ד"ר אבי אוחיון, מומחה מחלות רשתית לרבות ניוון רשתית כדי ללמוד על ניוון רשתית בצורה מעמיקה. להלן התובנות מהפגישה.

ניוון רשתית יבש וניוון רשתית רטוב

את מחלת ניוון רשתית אפשר לחלק לשני סוגים: הסוג היבש והסוג הרטוב. הסוג היבש יתגלה ברוב המקרים בבדיקה שגרתית אצל רופא העיניים ללא תלונה מקדימה. בבדיקה יזהה הרופא נקודות לבנבנות/ צהבהבות אשר ממוקמות במרכז רשתית העין. יתכנו מקרים של הידרדרות קלה של הראיה בשלב היבש אך זו תהיה איטית ולכן נדיר שזו תהיה הסיבה לפניה לרופא. לעומת הסוג היבש, הניוון הרטוב מורגש היטב ומיד ברגע שהוא מתרחש. ניוון רשתית רטוב הוא תוצאה של התפתחות לא תקינה של כלי דם פתולוגיים מתחת לפני הרשתית, ישנה דליפה של נוזלים ודימומים והידרדרות הראיה מתרחשת במהירות. הקושי שמורגש הוא בזיהוי פנים ולמראה מעוות של התמונה הנמצאת מלפנים, בעיה בקריאה. במקרה זה יש לגשת לרופא באופן מידי על מנת לקבל טיפול מתאים שיכול למנוע פגיעה קריטית בראיה.

הסיבות להיווצרות ניוון רשתית

עד היום לא נמצאה סיבה אחת אשר מובילה למחלת ניוון רשתית אך נמצאו מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון להתפתחותה. אחת הסיבות היא גיל מבוגר כאשר נמצא שהשכיחות עולה לאחר גיל 50 וממשיכה לעלות כשמעל לגיל 75 כשליש מהאוכלוסייה מפתחים אותה בשלב זה או אחר. לכך מתווספת גם הגנטיקה כשמחקרים מצאו כי ישנו קשר בין הימצאות של מוטציות שונות בגנים מסוימים לבין התפתחות המחלה. כתוצאה מכך מומלץ להקפיד על בדיקות מעקב במידה וקרוב משפחה חלה בניוון רשתית. בדרך כלל המחלה לא פוגעת בצעירים אך אם היא מופיעה, בדרך כלל יהיה רקע של מחלות תורשתיות ואז היא כן תופיע בילדות או בגיל ההתבגרות. כמו כן מחקרים מצאו גם כי שכיחות המחלה בארה"ב נפוצה יותר בקרב בעלי עור לבן לעומת בעלי עור כהה ובישראל נמצא כי היא נפוצה יותר בקרב יהודים לעומת ערבים. אורח חיים מסוים יכול גם כן להעלות את הסיכון כשנמצאה עליה בין כמות הרדיקלים החופשיים לבין התפתחותה. מכאן אפשר לראות כי חיים בסביבה מזוהמת, עבודה בסביבת כימיקליים, עישון או חשיפה לעישון, תזונה לקויה ומעובדת, עשויים להוביל לכך שהמחלה תתפתח. כדאי לדעת כי גם חשיפה ממושכת לשמש לאורך זמן יכולה להוביל לפגיעה ברשתית כאשר בעלי עיניים בהירות נמצאים בקבוצת סיכון גבוה יותר לעומת בעלי עיניים כהות.

טיפול בניוון רשתית במטרה לשמור ולהציל את הראיה

הסוג היבש של ניוון רשתית דורש בדרך כלל מעקב כשהרופא יכול להמליץ על ויטמינים נוגדי חמצון, לוטאין, זיאקסנטין ואבץ וזאת על מנת להוריד את הסיכויים להתקדמות המחלה. נמצא כי הוויטמינים השונים יכולים לעכב התפתחות של ניוון יבש מרמה בינונית לרמה מתקדמת. כאשר מתחיל ניוון רשתית מהסוג הרטוב ישנה פגיעה בראיה באופן מידי לכן הטיפול צריך להיות בהתאם. המטרה העיקרית של הטיפול היא לחסום את פעילות החומר VEGF התוך עיני שגורם ליצירה של כלי הדם הפתולוגיים שגורמים לפגיעה. הטיפול המסורתי כולל הזרקות של תרופה ממשפחת האנטי VEGF לעין. התרופה חוסמת את התפתחות כלי הדם ובכך עוצרת את התהליכים הפתולוגיים ובהתאם את הידרדרות הראיה. ההזרקות נמשכות לאורך זמן ולרוב נדרשת זריקה מדי חודש. במקביל נעשה מעקב כדי לקבוע האם יש להמשיך את הטיפול או האם ניתן לעצור אותו. טיפול זה נחשב ליעיל מאד עם סיכון נמוך מאד לזיהום תוך עיני (בשל החדרת המחט). כמובן, על המטופל להגיע למרפאה על פי המלצת הרופא ולהקפיד על בדיקות וטיפול לאורך זמן. הטיפול עשוי להיות כרוך באי נוחות, בין היתר בשל התכיפות שלו. מחקרים הובילו לטיפולים חדשים שגם הם מבוססים על זריקות תוך עיניות במרווחים של יותר מחודש בין זריקה לזריקה. הגדלת המרווח בין הזריקות מקלה על המטופל ובמקביל עוזרת לשמור על הראיה שלו. יש לציין כי חוסר טיפול ועיכוב בטיפול עשויים להוביל להידרדרות הראיה ובמקרים מסוימים אף לעיוורון.

הידרדרות הראיה ועזרים לשיפור איכות החיים

יותר מ-50% מהחולים בניוון רשתית מהסוג הרטוב חווים ירידה באיכות הראיה וזאת גם אם עברו טיפול. עזרים שונים יכולים לסייע למטופלים כשדבר ראשון ימליץ הרופא על משקפיים שיכולות לעזור לכל או לחלק מהפעולות. במקביל מומלץ לשמוע על עזרים טכנולוגיים שיכולים לסייע בפעולות יום יומיות כמו מכשירי הגדלה שמיועדים לעזור לקריאה ומכשירים אשר יודעים להקריא טקסט. לאחר הטיפול הראשוני בבתי חולים או מרכזים רפואיים כדאי לפנות לייעוץ מקצועי וללמוד כיצד להתמודד עם המצב החדש כשבזכות הטכנולוגיה איכות החיים יכולה להישמר גם אם הראיה אינה מושלמת.