במהלך שנת 2019:כ-6,900,000 איש עברו השנה בשערי בית החולים; בוצעו יותר מ-30,000 פעולות ניתוחיות; נולדו יותר מ-17,000 תינוקות חדשים במרכז סבן למיילדות; נרשמו כ-600,000 ביקורים במרפאות חוץ ובמכונים. נרשמו כ-250,000 ביקורים בחדרי המיון ומאות נחיתות מסוקים במנחת בית החולים.
10 פריצות הדרך של העשור בסורוקה – מרכז רפואי אוניברסיטאי
מובילים במניעת זיהומים
בעשור זה בלטה הובלתו של המרכז הרפואי סורוקה בתחום מניעת זיהומים.
מניעת זיהומים מוצבת כיעד אסטרטגי, תוך התגייסות מערכתית של כל הצוותים. אחד מהפרויקטים המרכזיים בתחום מניעת זיהומים הוא ההתערבות של בית החולים לגילוי מוקדם של מחלת השפעת במהלך האשפוז. סורוקה הגיע למקום הראשון בקבוצת בתי החולים הגדולים ומרכזי העל בארץ עם המספר הקטן ביותר של זיהומים נרכשים – תוצאה המעידה על המובילות והמצויינות של המרכז הרפואי בתחום מניעת זיהומים הנגרמים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
במדידת היקף הזיהומים ביחידות לטיפול נמרץ שעשה משרד הבריאות, קיבל סורוקה תעודות הצטיינות מבין בתי החולים הגדולים בישראל.
מובילים בחדשנות
העולם הרפואי משתנה בצעדי ענק וסורוקה כמרכז רפואי מוביל, לקח על עצמו אתגר של פיתוח פתרונות לצרכי רפואה ברמה בין-לאומית ופיתוח של ידע וטכנולוגיה רפואית במענה לצרכים רפואיים טיפוליים. בשנים האחרונות, צוותי המרכז הרפואי סורוקה בהובלתם של ירדן נבו, המשנה למנהל בית החולים, פרופ' ויקטור נובק, ראש רשות המחקר בבית החולים ועמיתים רבים ברחבי בית החולים, עוסקים בתהליכים שונים להטמעת חדשנות, כמו: פרסום אתגרי בית החולים וקריאה לחברות סטארט אפ להציע פתרונות,
האקתון שנעשה לראשונה בתוך בית חולים ושותפות מקאתון עם מכללת סמי שמעון.
בית החולים משתף פעולה עם גופים מובילים בישראל ובנגב בתחום, בהם: אוניברסיטת בן-גוריון, המכללות הפועלות באיזור, רשות החדשנות והמכון הישראלי לחדשנות. גופים אלו, מלווים את בית החולים במיפוי הצרכים ומסייעים בהנעת התהליכים שנבחרו.
פרויקטים רבים בתחום החדשנות בוצעו בסורוקה לשיפור חווית המטופל, בין היתר: הנגשת מידע באמצעות הודעות SMS , מתחם יולדות וירטואלי, משחקים דיגיטליים אינטראקטיביים במתחם המתנה במיון ילדים ופיתוח מערכת להזמנת אוכל למאושפזים.
המרכז הרפואי סורוקה לוקח חלק בהקמת רובע החדשנות הראשון בישראל שיוקם בבאר שבע, יחד עם אוניברסיטת בן-גוריון, פארק ההייטק, עיריית באר שבע ומעבר צה"ל לנגב. בנוסף, עומלת בימים אלו הנהלת סורוקה ביחד עם מטה הסייבר הלאומי על הקמת מעבדה להגנה מפני איומי סייבר רפואי שתעסוק בפיתוח כלים הגנתיים לניטור רשת, פיתוח כלי הגנה על מכשור רפואי וכיו"ב.
מובילים בגנטיקה
במעבדת המחקר של המכון הגנטי בסורוקה פוענחו יותר מ-35 מחלות גנטיות חדשות, ובכלל זה שתי מחלות תורשתיות קשות השכיחות בקרב יהדות עירק ויהדות מרוקו, כמו גם יותר מ-30 מחלות בחברה הבדואית (שחלקן שכיחות בעולם הערבי כולו). ממצאי המחקר מיושמים בבדיקות סקר גנטיות שהביאו למניעת תחלואה קשה ביוצאי יהדות עירק ומרוקו וכן בחברה הבדואית.
במסגרת המחקרים, פוענחו גם מנגנונים של מחלות שכיחות – מהפרעות קצב בלב ועד דלקת מפרקים (גאוט), הפרעות קשב וריכוז ועוד, עם פריצת דרך לפיתוח תרופות חדשות למחלות אלו.
מובילים במיילדות וגינקולוגיה
כ-17 אלף תינוקות נולדים בשנה בחדר הלידה במרכז סבן למיילדות בסורוקה הידוע בהובלה בשיא ישראלי כבר שנים רבות. גם בשנת 2019 נולדו בסורוקה מעל ל- 17,000 תינוקות.
עם פתיחתם לפני כמה שנים, הביאו חדרי הלידה במרכז סבן למיילדות סטנדרט חדשני עם הצוות המנוסה בארץ, שנמצא תמיד בשביל היולדת ומייצר חוויית לידה מותאמת אישית. לרשות היולדות עומדים 25 חדרי לידה אישיים וממוגנים בדרגת מלונאות גבוהה ומאובזרים בציוד החדיש ובטכנולוגיה המתקדמת ביותר.
החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה מובילה גם במחקר. בליבת העשייה של רופאי החטיבה עומדות המטופלות עם מטרה ברורה לתת את השירות הקליני המיטבי ולהעמיק במחקר. מחקרי החטיבה מתקבלים ומתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים בתחום הרפואה ובכנסים מקצועיים ברחבי העולם.
מוכנות בשגרה ובחירום
סורוקה מהווה נכס אסטרטגי למדינת ישראל בזמני שגרה ובזמני חירום. בעשור האחרון חוו צוותי בית החולים כמה מצבי חירום ותקופות הסלמה שלוו במבצעים צבאיים: עמוד ענן וצוק איתן שבהם עמד המרכז הרפואי סורוקה בחזית הטיפול בפצועים.
בעשור האחרון טופלו בסורוקה יותר מ-2,000 נפגעים בעקבות אירועי ההסלמה בדרום, עשרות פגים ותינוקות הועברו למרחבים מוגנים במבצעים מזורזים ותוך שעות ספורות, ניתן מענה למאות ילדי עובדים בכל סבב לחימה. נולדו יותר מ-2,500 תינוקות "תחת אש". למרות ההערכות המתמשכת, המשיך בית החולים בעבודתו השוטפת תוך תרגול הצוותים להתנהגות נכונה בזמן אזעקת אמת.
גם בצל איומי ירי טילים לעבר העיר באר שבע, המרכז הרפואי סורוקה ערוך לכל תרחיש אפשרי בזמני לחימה ועומד בקו החזית הראשון. מאות רבות של אנשי צוות רפואי ופרה-רפואי, מכל הסקטורים בבית החולים, במערך מציל החיים– בחדר הטראומה ובחדר הניתוח, ביחידה לטיפול נמרץ, ובהמשך במחלקות וביחידות נוספות היו שותפים בהצלת חיים ובטיפול בחיילים ובאזרחים פצועים רבים.|
פתיחת מרכז אונקולוגי כוללני
נחנך מרכז לגסי הריטג' לאונקולוגיה ומכון ד"ר לארי נורטון שמצעיד את המערך לאונקולוגיה בבית החולים לעידן חדש ומבטיח ומהווה ציון דרך משמעותי לתושבי הנגב בפרט ולתושבי הארץ בכלל. מדובר במרכז כוללני לטיפול ולחקר מחלת הסרטן שמחולל מהפיכה בטיפול במחלת הסרטן ומוענקים בו טיפולים באיכות הרפואית הטובה שיש ובטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות ביותר, בשילוב תנאי טיפול הולמים, מחקר ופיתוח. עם פתיחת המרכז אנו רואים עליה בפעילות שמבטאת חזרה של המטופלים האונקולוגים בנגב לקבלת טיפול ליד מקום מגוריהם.
המרכז למחקרים קליניים
בתחילת העשור נפתח במרכז הרפואי מרכז למחקרים קליניים שמרכז את פעילות המחקר במרכז הרפואי. המרכז מבצע מחקרים יחודיים ומעודד את אנשי הצוות הרפואי בבית החולים ליזום ולהשתתף במחקרים רבים ולפרסם את תוצאות המחקר בכתבי עת מדעיים בין-לאומיים. צוותי המחקר כוללים רופאים, אחיות, סטודנטים לרפואה בתחומים רפואיים ופרה-רפואיים.
דרגת זיהום האוויר בבאר שבע היא מהגבוהות בישראל, כתוצאה מאבק וחול המגיעים ממדבר סהרה ומירדן. מצב הייחודי הזה מאפשר לבצע מחקרים שלא ניתן לבצע בשום מקום אחר. בין המחקרים במרכז נבדקה ההשפעה האפשרית של חשיפה לזיהום אוויר על תחלואה נשימתית ולבבית ותחלואות נוספות, כמו: מחקר שבדק את הקשר שבין חשיפה לסופות אבק ובין החמרה של מחלת ה-COPD , מחקר על אוכלוסיית הנגב ובו מעריכים את ההשפעה של חשיפה קצרה וארוכת טווח לזיהום אוויר, על תחלואה במחלות לב וכלי דם וגורמי הסיכון למחלות אלו (סוכרת, שומנים בדם, יתר לחץ דם).
פתיחת מחלקת שיקום ראשונה בנגב
בשנת 2015 נפתחהלראשונה בנגב מחלקת השיקום בסורוקה. בשלב הראשון נחנכה המחלקה החדשה עם 20 מיטות, ובסיום הבינוי יחנך בניין שיקום שיכלול 46 מיטות. מחלקת השיקום במרכז הרפואי סורוקה היא המחלקה הראשונה והיחידה בארץ שעברה בהצלחה אקרדיטציה בשיקום וקיבלה תו תקן מקצועי לתוכנית שיקום מהארגון האירופאי של רופאי שיקום. מאז פתיחת המחלקה לפני כארבע שנים, טופלו בהצלחה מאות מטופלים בכל התחומים השכיחים ברפואת שיקום, כמו: אורתופדיה, מטופלים לאחר קטיעות גפיים, פגיעות ראש, אירועים מוחיים, חוט השדרה, חולים אונקולוגיים, חולים הסובלים ממחלות קשות ולאחר ניתוחי לב, ניתוחי ריאות, ניתוחי מעיים.
פעולות חדשניות ומצילות חיים
- רובוט דה וינצ'י- מערכת ניתוחית מתקדמת שהופעלה בסורוקה בשנים האחרונות.
למערכת דה וינצ'י יכולות מתקדמות משולבות: ראיית תלת מימד (3D) בהבחנה גבוהה ומוגדלת בשילוב של יכולת מוטורית מדוייקת המאפשרות למנתח ראייה משופרת, דיוק ותרגום תנועותיו לתנועות קטנות ומדוייקות יותר באמצעות שימוש במכשירים זעירים שמתכופפים ומסתובבים הרבה יותר מכף היד האנושית. הרובוט מאפשר גישה לאנטומיה מסובכת, דיוק רב יותר בהליכי שחזור, בהליכי כריתה רדיקליים ובניקוי תאים סרטניים במידת הצורך. בסורוקה בוצע באמצעות הרובוט בתחום כירורגית חזה ולב וריאות המספר הגדול ביותר של הפרוצדורות שבוצעו בארץ.
- חדר נוירואנגיוגרפיה ביפלנארי לצנתורי מוח וחוט שדרה- חדר מהמתקדמים מסוגו בעולם, המצוייד במכשיר שיקוף דו ממדי. המכשיר מצלם את המוח משני כיוונים בו זמנית, משקף אותו על גבי שני מסכים שונים ומאפשר למצנתר המוח לקבל מידע רב בשיקוף אחד תוך צמצום משמעותי בכמות הקרינה לנבדק.
יתרונו הגדול בכך שהוא מאפשר לבצע פעולות מורכבות בדיוק רב ביותר תוך קיצור של זמן הצנתור. באמצעות הציוד המתקדם, ניתן לבצע את כל סוגי הפרוצדורות: טיפול במפרצת מוחית, מומים של כלי דם במוח ובחוט השדרה, שבץ מוחי, השתלת סטנטים בעורקי הצוואר ובמוח וטיפולים חדשניים לחולים.
פרוצדורה מצילת חיים זו, שנתה את פני הרפואה בטיפול בשבצי מוח חריפים והוכנסה לסורוקה בשנת 2014. סורוקה מקבל מטופלים מכל הארץ לביצוע צנתורי מוח ומהווה מרכז צנתורים ארצי למחלות ורידים במוח.
- מערכת ה ECMO – מערכת אקמו היא מכונת לב ריאה שמעניקה טיפול תומך חיים ומיועדת במצבים של כשל קיצוני של מערכות הריאה ,הלב או שניהם. מערכת האקמו ממלאת את תפקידם של הלב והריאות והטיפול בו מיועד רק למי שנמצא בסכנה חמורה לחיים. מאז 2016 ביצענו והשתתפנו ב-24 השתלות של אקמו הן במחלקה לניתוחי לב והן בטיפול נמרץ פנימי כשחייהם של לא מעט אנשים ניצלו.
- ניתוח מוח בעירות מלאה- צוות רב מקצועי של החטיבה לרפואת המוח בסורוקה ביצע את הפרוצדורה בשנה האחרונה. ניתוחי מוח מתבצעים בדרך כלל לכריתת תהליכים פתולוגיים, כמו: גידולים, מומים בכלי דם או כריתת מוקדים בקליפת המוח. לניתוח שותפים: צוות הרדמה יעודי , פסיכיאטר, צוותי סיעוד ואלקטרופיזיולוגיה.
לעתים נמצאים תהליכים אלה בסמיכות למרכזים חיוניים במוח, האחראים על תפקודים שונים כמו תנועות גוף, תחושה ותפקודי שפה. האתגרים החשובים לביצוע מוצלח של ניתוחי מוח הוא שימור אותם תפקודים חיוניים. ניתוחי מוח בערות מלאה (תוך מיפוי האזורים הפונקציונליים) מאפשרים השגת מטרה זו ומביאים להתאוששות מהירה יותר ולמזעור הסיבוכים כתוצאה מניתוח בהרדמה מלאה. המטרה העיקרית בביצוע ניתוחים אלו היאהשלמת הניתוח תוך שמירה על כל התפקודים הקריטיים של המוח.
- מעבדת צנתורי-לב במערך הקרדיולוגי
מעבדת צנתורי-הלב החדשה מכילה את כל הטכנולוגיות המודרניות ביותר שקיימות בתחום של קרדיולוגיה פולשנית. עד לפני כמה שנים, הטיפול בצינתור-לב התרכז בעיקר בהרחבה של העורקים הכליליים. כיום, באמצעות צנתור מסוגלים להרחיב מסתמים ולהשתיל מסתמים תותבים. חדר הצנתורים החדש מאפשר לבצע את הפעולות הרפואיות בתנאים אופטימליים. אחד הדברים החשובים ביותר במהלך ביצוע הפרוצדורה היא איכות התמונה והמערכת הקיימת בחדר הצנתורים מאפשרת מדגם רחב של אפשרויות לצפייה איכותית בכמות קרינה נמוכה יותר.
- TAVI– Transcatheter Aortic-Valve Implantation – השתלת מסתם אאורטלי באמצעות צנתור. הטכנולוגיה פורצת הדרך פותחה בישראל, ומבצעים אותה בסורוקה בעשור האחרון. בשיטה זו מחליפים את המסתם הפגום במסתם ביולוגי (Bioprosthesis) באמצעות צינורית. השיטה מאפשרת לכווץ את המסתם התותב ולהחדיר אותו אל הגוף דרך עורקי המפשעה ועד הלב על גבי צינורית.