רשלנות רפואית באבחון וטיפול בתסמונת גיליאן-בארה (gbs) היא סוגיה חשובה שכדי לפתור אותה, אנשי מקצוע בתחום המשפט צריכים להבין את התחום לעומק ולחקור היטב את התרחישים שהובילו לפגיעה.
מטרת מאמר זה היא להציג את המורכבות של רשלנות רפואית בהקשר זה, כך שניתן יהיה להבן את האתגרים הניצבים בפני הנפגעים והנתבעים, השלכות המחדלים, ואמצעי המניעה שניתן לנקוט בהם באבחון וטיפול ב-GBS.
אבל ראשית בואו נבין מה זה gbs
תסמונת Guillain-Barré היא הפרעה נוירולוגית נדירה שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות את העצבים ההיקפיים.
ברוב המקרים, הופעת gbs מתרחשת במהירות ועלולה להוביל לחולשת שרירים חמורה ולשיתוק. הסיבה העיקרית למצב היא מחלה זיהומית סטרפטוקוקלית מסוג B, שמשפיעה על דרכי הנשימה או מערכת העיכול, והייתה נוכחת אצל אישה הרה, ובהעדר אבחנה
תינוקות נדבקים בסטרפ מקבוצה B במהלך הצירים והלידה, בשני אופנים עיקריים. הם עלולים להיחשף לחיידק ברחם האם במהלך ירידת המים, או שהם עשויים להידבק בחיידק במהלך המעבר בתעלת הלידה, באמצעות בליעת החיידקים בשאיפה דרך הפה או האף.
התפתחות GBS אצל תינוקות
רוב תינוקות מפתחים סטרפ מקבוצה B במהלך הלידה או במהלך השבוע הראשון לאחר הלידה, במצב שנקרא gbs מוקדם. יש לציין כי ישנם גורמים מסוימים המעמידים יילודים בסיכון גבוה יותר לחשיפה לזיהום במהלך הלידה, כולל:
- האישה נבדקה ונמצאה חיובית לסטרפ מקבוצה B בשלבים מאוחרים של ההיריון.
- התינוק נולד 18 שעות או יותר לאחר ירידת המים.
- או שהאם ילדה תינוק עם GBS בעבר.
אתגרים באבחון GBS
אחד הנושאים העיקריים בטיפול בתסמונת הוא מורכבות האבחון, מכיוון שבמיוחד בשלבים המוקדמים, התסמינים עשויים להידמות להפרעות נוירולוגיות אחרות, מה שמוביל לאבחון שגוי, ומומחים רפואיים צריכים להבין שתסמינים כמו תחושות עקצוץ, חולשת שרירים וקושי בהליכה אינם בלעדיים ל-GBS.
אבחון שגוי עלול להוביל לטיפולים לא מתאימים, להחמרת מצבו של המטופל או לגרום לתופעות לוואי מיותרות.
רשלנות רפואית באבחון
רשלנות רפואית באבחון של gbs עלולה להתרחש אם הרופאים או הצוותים הרפואיים לא בדקו לעומק את ההיסטוריה הרואית של המטופלים, או לא ביצעו בדיקות חשובות, שכוללות בדיקות הולכה עצבית ובדיקות נוזל מוחי, שהם חיוניים לאישור נוכחות התסמונת.
אם רופא מתעלם מבדיקות אלו או מפרש לא נכון את התוצאות, הוא עלול לקבוע אבחון שגוי, לעכב את הטיפול המתאים ולגרום נזק למטופל.
טיפול שגוי ב-gbs שעלול להוביל לתביעת רשלנות רפואית
לאחר האבחנה, הטיפול ב-GBS כולל בדרך כלל טיפולים אימונותרפיים כמו אימונוגלובולינים תוך ורידי או פלזמפרזיס. עם זאת, טיפולים אלו אינם נטולי סיכונים. רשלנות רפואית עלולה להתרחש אם טיפולים אלה מנוהלים בצורה לא נכונה, ללא פיקוח ומעקב אחר מצב המטופל, או התעלמות מתסמינים קשורים.
כך, לדוגמה, מתן טיפולים ללא התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופל או בתרופות הנוכחיות שהוא צורך, עלולים להוביל לתגובות שליליות או אינטראקציות, וההשלכות של רשלנות רפואית בהקשר של gbs הן קשות.
טיפול מאוחר או שגוי עלול להוביל להתקדמות מהירה של המחלה, וכתוצאה מכך לאשפוז ממושך, עלויות רפואיות מוגברות, נכות ארוכת טווח, או אפילו מוות. יתרה מכך, ההשפעה הפסיכולוגית על מטופלים ובני משפחותיהם עקב אבחון או טיפול שגויים עלולה להיות עמוקה, ולהוביל לאובדן אמון במערכת הבריאות.
אמצעים שרופאים צריכים לנקוט בהם כדי למנוע רשלנות
כדי למנוע רשלנות רפואית באבחון ובטיפול של gbs, רופאים וצוותים רפואיים חייבים להיות מעודכנים במידע העדכני ביותר לאבחון והנחיות טיפול, מכיוון שלמידה מתמשכת ומודעות למאייני התסמונת מובילים להתנהלות נכונה עם המצב.
וזה לא הכול. כשרופאים מספקים טיפול שמבוסס על גישה רב-תחומית הכוללת נוירולוגים, אימונולוגים ומומחים אחרים, ניתן לשפר את דיוק האבחון ואת יעילות הטיפול, ולכן הנהלות בתי חולים ומרפאות צריכים ליישם הנחיות מחמירות לאבחון ולטיפול, ולשמור על תקשורת יעילה עם המטופלים לגבי מצבם ואפשרויות הטיפול שלהם.
מה קורה אם לתינוק יש זיהום GBS?
סטרפטוקוקוס מקבוצה B יכול לגרום למוות בתינוקות, והערכות מדעיות מצביעות על נתונים שעומדים על ילודת תינוקות עם gbs בשיעורים שנעים בין 4% ל-6% שמתים זמן קצר לאחר הלידה, וכאשר תינוקות שורדים את הזיהום, חלק מהתוצאות הפוטנציאליות האחרות עלולות להיות מזיקות ביותר. כך, לדוגמה, תינוקות המפתחים את התסמונת עלולים לסבול ממצבים חמורים כמו:
- נזק מוחי
- ליקויים קוגניטיביים
- עיכובים בלמידה ובהתפתחות
- בעיות חושיות בשמיעה או בראייה
- התקפים
- ושיתוק מוחין.
כמה מילים לסיום
רשלנות רפואית באבחון וטיפול בתסמונת גיליאן-בארה מהווה סיכונים משמעותיים לחולים. המורכבות של אבחון gbs, יחד עם האופי הקריטי של טיפול בזמן ומתאים, מדגישה את הצורך בהקפדה על ההנחיות.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות חייבים להתנהל מתוך גילוי נאות באבחון וטיפול בתסמונת, לוודא שהטיפול שהם מספקים תואם את ההנחיות הרפואיות העדכניות, ולקיים תקשורת פתוחה ושקופה עם המטופלים שלהם.
אמצעי מניעה, לרבות למידה מתמשכת וגישה רב-תחומית, חשובים להפחתת השכיחות של רשלנות רפואית בניהול הפרעה נוירולוגית מאתגרת זו.