עמי שרוןסקר ה-ACSIS שממצאיו יוצגו בכנס השנתי של "האיגוד הקרדיולוגי בישראל" שייפתח בשלישי, מלמד על שיפור משמעותי במהירות וביעילות הטיפול: הזמן הממוצע לטיפול בהתקף לב עוצמתי התקצר ב-20 דקות בעשור האחרון ועומד היום על 85 דקות לעומת 106 דקות ב-2010
81% מהמטופלים בישראל עוברים צינתור מציל חיים ב-12 השעות הראשונות מרגע תחילת התסמינים. זהו מספר חסר תקדים בהשוואה לעולם בו אחוז הצינתורים מצילי החיים עומד על כ-65%, בארה"ב עומד על כ-70% ובאנגליה עומד על כ-66%. אחוז זה נמצא במגמת עלייה מתמדת בעשור האחרון ומהווה תעודת כבוד ומדד לאיכות הקרדיולוגיה הישראלית. אותם 19% שאינם עוברים צינתור מיידי, מורכבים בעיקר ממקרים בהם חלף זמן רב מדי מרגע תחילת התסמינים ועד להגעה לבית החולים, דבר המפחית משמעותית מיעילות הטיפול ומוביל לעיתים למצב בו פתיחת העורק אף עלולה להזיק. כך עולה מסקר ACSIS (Acute coronary syndrome), שכלל קרוב ל-1,800 מטופלים, ושממצאיו יוצגו בכנס האיגוד הקרדיולוגי בישראל שיפתח בשלישי הקרוב בתל אביב בהשתתפות כ-1,500 קרדיולוגים ואנשי צוות רפואי בכירים מהארץ ומהעולם.
דוגמא מצוינת לשיפור בזמן המענה הרפואי, רואים בפרק הזמן הממוצע בו מטופל עם התקף לב מסוכן (אוטם שריר הלב, עם הרמות מקטע ST באק״ג) מגיע לטיפול רפואי ועד לפתיחת העורק וחידוש זרימת הדם לאזור הבעייתי בלב. אם בשנת 2010 פרק הזמן לטיפול זה עמד על 106 דקות ב-2018 התקצר פרק הזמן ל-85 דקות. בפחות מעשר שנים התקצר זמן התגובה ב-20 דקות משמעותיות מאוד.
הסקר החדש מביא עמו בשורה מעודדת לנשים ביחס לנתוני העבר. בשנים האחרונות נטען, שנשים מתות יותר כתוצאה מאוטם שריר הלב ויש צורך לשפר את הטיפול בנשים אלו. סקר 2018 קבע כי : אין הבדל משמעותי בתמותה בין נשים לגברים.
נתון נוסף שמעיד על כוחה של הקרדיולוגיה הישראלית, רואים בעובדה כי רק 1 מכל 5 מקרים של אוטם בשריר הלב (התקף לב) בישראל גורם לנזק משמעותי לשריר הלב.
לצד כל אלה, בסקר 2018 ישנם גם נתונים מדאיגים. לצד העלייה ביעילות הטיפול והשיפור המתמיד במהירות המענה הרפואי, עדיין אין שיפור בזמן התגובה של המטופל. על פי הסקר, זמן התגובה של המטופל מרגע בו הוא חש בהופעת התסמינים הראשונים ועד שהוא מחליט לפנות לעזרה (״איחור המטופל״ patient delay) – עומד על 125 דקות, בדיוק אותו פרק זמן בו לקח למטופלים לפנות לעזרה בשנת 2000. מיותר לציין, כי קיצור זמן התגובה מסייע בהצלת חיים ובהפחתת הנזקים בעקבות אירוע הלב. נתון מדאיג נוסף שעולה מן הסקר, זו העובדה כי כמעט מחצית מהמטופלים בארץ שחווים התקף לב, מוותרים על הזמנת אמבולנס ומגיעים באופן עצמאי לבית החולים – דבר המסכן אותם ואת סביבתם. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה היעדר מודעות מספקת לסימני התקף הלב (כאבים בחזה או ברום הבטן, קוצר נשימה, הזעה קרה, חולשה קשה פתאומית ו/או בחילה), אך גם בשל החשש הקיים מהעלות הכספית הכרוכה בקריאה לניידת טיפול נמרץ.
השנה ישנו גם חידוש בקנה מידה עולמי, כאשר לראשונה אחיות טיפול נמרץ לב אספו נתונים לגבי מטופלים אשר עברו התקף לב. נתוני האחיות מצביעים על קשר הדוק בין מצבם הנפשי למצבם הגופני של מטופלים אשר עברו התקף לב. על פי הסקר 53% מהמטופלים חוו קשיים נפשיים לפני התקף הלב: 21% דיווחו כי היו מוטרדים מבעיות במקום העבודה או הלימודים, 20% דיווחו על דאגה לבריאות קרובי משפחתם ו-13% הצביעו על בעיות פיננסיות כמקור לדאגה. אולם מסתבר כי הקושי הנפשי אינו מסתיים אחרי התקף הלב, על פי המחקר כ-40% מהמטופלים חשו עצבות וחלקם אף דיכאון כבר בתקופת האשפוז אחרי אירוע הלב (25% דיווחו על עצבות, 15% דיווחו על דיכאון).
נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין (בילינסון), פרופ' רן קורנובסקי, מציין כי "ישראל הפכה להיות מעצמת צינתורים מצילי חיים בקנה מידה עולמי. נתון אשר מוביל לירידה בתמותה בישראל וזאת לצד שימוש נרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן אוטם ולאחריו. גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ופעילות גופנית והמלחמה בעישון – מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי".
ד״ר זאזא יעקובישוילי, ראש החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי מוסיף ״הנתונים בנוגע לתוצאות הטיפול בהתקפי לב במדינת ישראל, מעידים שיפור משמעותי במהירות ואיכות הטיפול של היחידות לטיפול נמרץ ומכוני הצינתורים במדינת ישראל, במובן זה ישראל משמשת כמודל ודוגמא עולמית בתחום רפואי חשוב זה״.
