תוכן שיווקיאירועי לב מתרחשים כאשר ישנה הפרעה בקצב הלב ובמקרים חמורים יותר גם מוות של רקמות באזור הלב כתוצאה מהיחסמותו של עורק כלילי. בעוד מרבית אירועי הלב מורגשים היטב על ידי האדם החווה אותם, הם מלווים בתסמינים של טשטוש, כאבים בחזה, בחילה, צהבת, חרדה ועצבנות פתאומיים, קיימים גם אירועי לב שקטים. אירועים אלה נחשבים למסוכנים יותר ,משום שהם פוגעים בגוף ללא ידיעת האדם הלוקה בהם, ולכן הוא עשוי לא לקבל טיפול רפואי.
אירוע כזה, שבו נאטם העורק, והרקמות שאליו הוא מוביל חמצן נמקות, מכונה "התקף לב שקט" או "אוטם שקט של שריר הלב".
כיצד ניתן לזהות אירוע כזה?
כדי לזהות אירוע התקף לב, יש להשתמש במכשור מתקדם לדימות כמו MRI או CT, שבהם ניתן לראות את הנזקים שנגרמו כתוצאה ממנו. אם המטופל מגיע לבית החולים מיד לאחר האירוע, ייתכן ויהיה חיווי גם באמצעים מתקדמים פחות כמו: בדיקת אולטרסאונד של הלב או אק"ג. אם הובהל לבית החולים רק מספר ימים מאוחר יותר, לא ניתן יהיה לזהות בוודאות כי אכן התרחש אירוע לב כלשהו.
בדיקת אק"ג בביקור הסמוך לאירוע יכולה להעיד על אחד משני סימנים: הרמות של גלי ST או תוצאת בדיקה ללא הרמות (יכולה להיות מלווה גם בצניחות). אם התגלה הסימן הראשון המטופל ילווה מיד לצנתור דחוף, כדי לפתוח את העורק החסום. אם, לעומת זאת, תוצאות האק"ג אינן מעידות על הרמות ST, יומלץ לרוב על טיפול שמרני בלבד ללא טיפול חודרני כמו צנתור.
מהם הגורמים להתקף לב שקט?
אירועי לב שקטים נגרמים כתוצאה מתהליך של הרס ממושך של העורק, ונפוצים בעיקר בקרב חולי סכרת, מעשנים, בעלי לחץ־דם גבוה וכן בקרב בעלי נטייה גנטית למחלות לב (שאחד מהוריהם לקה במחלות אלה). אנשים אלה נחשבים לבעלי סיכון מוגבר, ולכן מומלץ עבורם לערוך בדיקות תקופתיות לעורקים וללב ולהיות רגישים מאד לתסמינים קלים העלולים להעיד על אירועים לבביים שקטים.
חשוב לדעת כי קיימים גם התקפי לב שקטים שבהם כן יופיעו תסמינים מינוריים, כמו: צרבת, אי־נוחות בחזה, בחילה או קוצר־נשימה, שעשויים להיות מיוחסים בטעות לבעיות עיכול או לגורמים נוספים. הדבר נפוץ במיוחד בקרב נשים בגיל מבוגר. לכן, חשוב לשים לב לתסמינים אלה ולהפנות את הלוקה בהם לבדיקת דימות כדי לבחון האם התרחש אירוע שפגע במעבר הדם וגרם להרס הרקמות.
כיצד ניתן למנוע אירועי לב כאלה?
כיום, הרפואה מציעה מספר סוגי בדיקות שמאפשרים לדעת האם קיימת סבירות גבוהה להתרחשותו של אירוע לב שקט. ביניהם ניתן למנות: בדיקת תהודה מגנטית (MRI לב וכלי דם) ובחינה קבועה של מעבר הדם בעורקים באמצעי דימות נוספים. הרופאים גם ימליצו על אקו־קרדיוגרפיה במנוחה, ובגילאים צעירים גם על בדיקות אקו לב במאמץ.
בנוסף, שמירה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית (לא מאומצת), הפסקת עישון והימנעות מאכילה של עודף סוכרים יכולה להקטין את הסיכון להתרחשותו של התקף זה.
אילו טיפולים תרופתיים ניתנים לאחר זיהוי של התקף לב שקט?
אם התגלו סימנים שמטופל עבר התקף לב שקט מומלץ להתחיל טיפול תרופתי לדילול דם, תרופות להפחתת כולסטרול (אם הגורם לחסימת העורך הוא כולסטרול גבוה) וכן תרופות המפחיתות מעט את דרישות כמות החמצן של הלב (ממשפחת חסמי בטא). בנוסף, תרופות מעכבות אנזים ACE, יכולות להפחית את הנזק לשריר הלב לטווח הארוך.
לסיכום, התקפי לב שקטים יכולים לפגוע משמעותית ביכולותיו של הלב להמשיך ולספק חמצן לרקמות החיוניות סביבו, לכן חשוב להקפיד על אורח חיים בריא ולערוך בדיקות דימות תקופתיות כדי לזהות אם התרחש בגוף נזק כלשהו כתוצאה מאירוע לב עם תסמינים קלים שלא אובחן בעבר.
מקורות
- Bugaenko, V. V. (2005). Some mechanisms and causes of silent myocardial ischemia. Likars' ka sprava, (3), 3-9.
- Naditz, A. (2009). Imaging technology helps shed light on mysterious but deadly" silent" heart attack. Telemedicine and e-Health, 15(6), 499-500.
- Yazdian-Anari, P. (2021). Overview of Silent Heart Attack and Health Care after Returning to Home. Internal Medicine and Medical Investigation Journal, 6(2), 1-2.
