תוכן פרסומימרבית הציבור סבור כי הפרעות בזקפה, המכונות גם אין אונות או אימפוטנציה, פוקדות רק גברים בגילאים מבוגרים. ואולם, המציאות שונה לחלוטין. אמנם קשה לקבל אומדן ברור ומדויק עקב המבוכה הכרוכה באין אונות, אך סקרים מראים שגבר אחד או שניים מכל עשרה בגילאים שמתחת לארבעים סובלים מקשיי זקפה. יש כמה סיבות לתופעה זו ויש גם כמה פתרונות – כולל פתרונות טבעיים שאינם מצריכים מרשם רופא או התערבות רפואית.
הפרעות בזקפה בגיל צעיר
סיבות לאימפוטנציה בגיל צעיר
אימפוטנציה בגיל צעיר נוצרת עקב שילוב של סיבות, שלא תמיד ניתן להצביע עליהן במדויק. לדוגמא, אנשים צעירים נוטים לפתח יותר "חרדת ביצוע", כלומר לחץ פסיכולוגי באשר לביצועים הצפויים מהם במיטה, מה שפוגם ביכולת להשיג זקפה. גם מצבי רוח שליליים הקשורים לסטרס או דיכאון, למשל בתקופות מבחנים אצל סטודנטים, עקב קשיי פרנסה, אי ודאות בחיים וכדומה – מחלישים את היכולות המיניות.
אבל לאין אונות בגיל צעיר יש גם היבטים פיזיולוגיים. למשל, ידוע כי מעשנים נוטים לסבול יותר מאין אונות שכן חלק ממרכיבי הסיגריה מצמצמים את כלי הדם, כולל את כלי הדם הזעירים שמשחקים תפקיד משמעותי ביצירת זקפה. באותו האופן יכולים להשפיע על בעיות זקפה בגילאים אלו צריכה מוגזמת של אלכוהול והיעדר פעילות גופנית.
מעבר לאורחות החיים, ידוע כי מחלות ובעיות רפואיות שונות קשורות באימפוטנציה, למשל סוכרות, מחלות כרוניות הפוגעות בכבד, בריאות, בכליות ובלב. למרבה הצער, גם תרופות מסוימות עלולות כתופעת לוואי לפגום ביכולת להשיג זקפה, כגון תרופות ללחץ הדם וללב. יש לציין כי הסיבה המרכזית לאין אונות היא ירידה בייצור הטסטוסטרון בגוף, אולם הירידה הזו ניכרת בדרך כלל רק בגילאים מבוגרים יותר.
פתרונות לבעיות זקפה אצל צעירים
כאמור, יש כמה וכמה פתרונות עבור הפרעות בזקפה בגיל צעיר. כך למשל, קיימים תכשירים כדוגמת גברא פרו המבוססים על רכיבים טבעיים ועומדים בתקנים אירופאים ואמריקאים. תכשיר זה מסייע בהשבת האון המיני ובחיזוק זקפה, בשיפור הביצועים ובהגברת ההנאה מיחסי המין בכלל, מה שתורם לעלייה בתכיפות יחסי המין. שיפור כזה גם מחזק על הדרך את הביטחון העצמי, מפחית את חרדת הביצוע, ותורם ליצירת קשרים רומנטיים עם נשים.
מעבר לכך, כמובן שמומלץ לאמץ אורח חיים יותר בריא, בלי עישון ובלי אלכוהול מוגזם, עם תזונה בריאה ומאוזנת והקפדה על פעילות גופנית. ולמי שיש לו מחלת רקע ידועה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לבחינת האפשרות לשינוי בתרופה או במינון.
