יעל וייסהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: "בעידן הדיגיטלי יש שתי ברירות – לצעוד קדימה או להישאר מאחור, ישראל בוחרת שוב ושוב לצעוד קדימה ולהוביל. התכנית מהפכנית,פורצת דרך ותמצב את ישראל כמעצמת בריאות דיגיטלית עם שירותי רפואה מהאיכותיים והמתקדמים בעולם. מתנה גדולה לשנת השבעים לישראל, לישראל ולעולם כולו"
הממשלה צפויה לאשר תכנית לאומית לבריאות דיגיטלית ראשונה מסוגה, המתוקצבת בכמיליארד ש"ח (922 מיליון ₪) לחמש שנים. התכנית, הצפויה לחולל מפנה דרמטי באיכות השירותים הרפואיים בישראל ולמצב את ישראל כמעצמה בריאותית בעידן הדיגיטלי, גובשה על ידי צוות ממשלתי בין משרדי בהובלת ישראל דיגיטלית שבמשרד לשוויון חברתי ומשרד הבריאות, יחד עם משרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה. התכנית צפויה להפוך את ישראל לשחקן משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם, שוק המגלגל למעלה מ 6 טריליון דולר בשנה. על פי ההערכות השמרניות, במסגרת התכנית שתאשר הממשלה צפוי המשק הישראלי ליהנות מהכנסה של כ 12 מיליארד ₪ בשנה.
במסגרת התכנית, תעודד הממשלה ותתקצב שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל לבין מאות חברות הסטארט אפ הישראליות העוסקות בבריאות דיגיטלית, שמספרן עומד כעת על למעלה מ 470 כאשר 7% מחברות הסטראט אפ הנוסדות מידי שנה בישראל הן חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות אלו, השוקדות על פתרונות רפואיים מתקדמים, יעמידו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הבריאות. אחד מאבני היסוד של שיתופי הפעולה הללו יהיה בהענקת נגישות לחברות למאגרי ה Big Data הרפואיים של הקופות ויוכלו להריץ עליהם את האלגוריתמים שהן מפתחות ולבצע פיילוטים של הפתרונות הדיגיטליים שהן מפתחות.
זאת היות, וקופות החולים בישראל מחזיקות מאגרי נתונים רפואיים מהמקיפים ביותר בעולם (לשם המחשה, מאמר הנתונים של קופת החולים הכללית ושל קופת החולים מכבי ממוקמים במקום השני והשלישי, בהתאמה, במדדי האיכות של מאגרי הנתונים הרפואיים בעולם) ובהם ההיסטוריה הרפואית של כל אחד ואחד מאזרחי ישראל לאורך חייו. אלא, שמערכת הבריאות הממוסדת בישראל נעדרת המיומנות, המשאבים וכוח האדם כדי לנצל באופן מיטבי את מאגרי ה Big Data שברשותן. כעת, נוכח שיתוף הפעולה שיקודם יוכלו אזרחי ישראל ליהנות מפתרונות רפואה מתקדמים, מאפשרויות לחיזוי מצבם הרפואי, טיפולי רפואה מונעת וחשוב מכך, ייהנו מטיפול רפואי אישי, המתבסס על מאפייניהם הרפואיים האישיים, ולא על פרוטוקול רפואי ממוצע הנוהג כיום.
בנוסף, במסגרת התכנית הלאומית יוקם מאגר "פסיפס" מאגר נתונים רפואיים ייחודי שיורכב ממתנדבים הלוקים במחלות ו/או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן. מאגר פסיפס הוא מאגר מהונדס המאפשר לבצע מחקרים על חתכים ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות נדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה שתפרוץ דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מחלות כעין אלה, ובהן: מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות כליות, סרטן, צליאק, אוטיזם, ADHD, קרוהן, אלרגיות, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ומחלות נפש נוספו.
כאמור, התכנית תתוקצב בכמיליארד ₪ לחמש שנים, כאשר בתשתיות מחקר ופיתוח, הן במערכת הבריאות והן בחברות הפרטיות. כאשר, למעלה מ 620 מיליון ₪ יוקצו להקמת תשתית מחקרית, הקמת מאגר פסיפס ועוד. בנוסף, 223 מיליון ₪ יוקצו לתמיכה במו"פ דיגיטלי רפואי באקדמיה ובתעשייה. בהקשר זה, נציין כי כ 30 מיליון ₪ יוקצו לטובת יצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית, אשר יושקעו בצורת מלגות סטודנטים וקידום ההייטק. כדי לעודד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות, תשקיע הממשלה כ 50 מיליון ₪ לפישוט הרגולציה בבריאות דיגיטלית.
תועלות הבריאות הדיגיטלית לאזרח בקצה:
- רפואה מונעת: במסגרת ניטור וניתוח מתקדם, אפשר יהיה לזהות אנשים בסיכון למחלה בהתבסס על המידע שקיים כיום בקופות חולים ובבתי החולים, כך שניתן יהיה לאתר מוקדי סיכון בשלבים מוקדמים מאוד ואף למנוע התפרצות מחלות. כך לדוגמא, בישראל מתרחשים למעלה מאלף מקרי מוות בשנה מסרטן המעי הגס בשל גילוי מאוחר. פתרון ישראלי שפותח במכבי מאפשר באמצעות בדיקות דם שגרתיות, לזהות סיכון לחלות בסרטן זה בשלבים מאוד ראשוניים שהרופא המטפל לא יכול להבחין בהם ולטפל בו.
- רפואה אישית: שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים לניתוח וניטור מאגרי המידע יאפשר העמדת פרוטוקול טיפול מותאם אישית לכל מטופל. כך למשל, אחת החברות, Zebra Medical, שיפעלו בשיתוך פעולה עם מערכת הבריאות במסגרת התכנית לבריאות דיגיטלית פיתחה טכנולוגיה לעי המשפרת משמעותית את הדיוק בפענוח בדיקות לאבחון סרטן, באמצעות כלים לעיבוד תמונה . דוגמא נוספת היא חברת Taliaz, שפיתחה טכנולוגיה המתבססת על מידע גנטי ונתונים נוספים המאפשרת התאמה מיידית של תרופות נוגדות דיכאון למטופל, ברמת דיוק של 70%-80% כבר בתחילת הטיפול. זאת לעומת רמת דיוק מקובלת של 30%-40% בשיטות הקיימות, אשר דורשות פעמים רבות חודשים ארוכים של ניסיונות במתן תרופות שונות, עד למציאת התרופה המתאימה. חברות נוספות פיתחו טכנולוגיה, המאפשרת להתאים למטופל תרופות לסרטן, המתאימות לשלב ולסוג הגידול שממנו הוא סובל ולטיפול שספציפית עבורו, יהיה עם הסיכויים הגבוהים ביותר להחלמה מהמחלה.
- רפואה מנטרת ויוזמת: שימוש במכשור לאיתור מיידי של מקרי מצוקה, ניתן יהיה להגביר את מהירות המענה הרפואי. כך למשל, חברת Early Sense הישראלית, פיתחה טכנולוגיה המתריעה מיידית על מצבים מסכני חיים באמצעות חיישן הממוקם מתחת למזרן ומנטר דופק, קצב נשימה ותנועה בזמן שינה. החיישן מאפשר למשל להציל את חייהם של תינוקות הסובלים מדום נשימה פתאומי במהלך השינה.
- המטופל במרכז: במסגרת התכנית הלאומית, במערכת הבריאות ייעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים להגברת האחריות והמעורבות של המטופל בטיפול שלו עצמו. כך לדוגמא, פתרונות טכנולוגיים שונים מאפשרים לחולי סכרת לעקוב אחר תוצאות בדיקות הסוכר היומיות שהם מבצעים, וממליצים על מינון מדויק של תרופות בהתאם.
- רפואה מרחוק: יישומים ואמצעי תקשורת המאפשרים להעניק למטופל טיפול רפואי מרחוק ובכל זמן.
תמונה באדיבות: pixabay
דוגמאות לפרויקטים בהם תשקיע המדינה במסגרת התכנית:
- פיתוח כלים טכנולוגיים תומכים וביצוע פעולות נדרשות ליישום הרגולציה על שימושים משניים בנתוני בריאות (50 מליון שקל);
- תמרוץ ארגוני הבריאות לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית (78 מליון שקל);
- פריסת תיק קליני ממוחשב בארגוני בריאות בהם קיים פער בנושא (109 מליון שקל);
- מעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת הבריאות בישראל בשפת קידוד עדכנית ואחידה (טרמינולוגיה רפואית) (89 מליון שקל);
- הקמת בנק דגימות, אחד או יותר לצרכי טיפול ומחקר (50 מליון שקל)
- פיתוח יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות, על בסיס תשתית מערכת "איתן" (30 מליון שקל);
- קידום והרחבת מערך "תמנע" – תשתית מחקר לנתוני עתק (Big-Data); ובחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי.
- עידוד מחקר ופיתוח וניסויי חלוץ (פיילוטים) של חברות ויזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, המתבצעים בשיתוף פעולה עם ארגוני הבריאות בישראל (65 מליון שקל);
- שימוש במסלול "מעבדות לחדשנות טכנולוגית" (שייעודו לקדם חדשנות ולחזק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות) לתחום הבריאות הדיגיטלית (32 מליון שקל).
- הגברת הפעילות במהלכי שיווק וייצוא לחו"ל של פתרונות בריאות דיגיטלית, וליווי חברות זרות בתחום הבריאות הדיגיטלית לביצוע השקעות בישראל (10 מליון שקל);
- השתתפות של ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים בין-לאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית (14 מליון שקל).
- תכנית למענקי מחקר בתחום של רפואה מותאמת אישית (70 מליון שקל);
- תמיכה בפיתוח קורסים אקדמיים דיגיטליים, בתחומי ההייטק ומדעי הנתונים.
- פיתוח תכנית לעידוד שיתופי פעולה רב-מגזריים (מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי) בקרב בכירים מתחום הבריאות הדיגיטלית (9 מליון שקל);
- קידום פעולות שיווק וחשיפה לתחום הבריאות הדיגיטלית (2.5 מליון שקל).
- ראש מערך הסייבר הלאומי, יבחן הקמת תשתית טכנולוגיה וסימולציה בבאר שבע, שתשמש לקידום יזמות ופיתוח תעשייתי בתחום הגנת הסייבר בהיבטי בריאות דיגיטלית.
