בשורות מעודדות: אחוזי ההחלמה מסרטן בישראל עולים

מבצע 'הקש בדלת' 2019 של האגודה למלחמה בסרטן מציג בשורות מעודדות: עלייה בהישרדות מסרטן בישראל; נצפה שיפור בהישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני שנע בין 20-13% במי שאובחנו בתקופת זמן מאוחרת (2007-2011) לעומת מוקדמת יותר (1996-2000)

במסיבת עיתונאים שהתקיימה השבוע, פרסמה האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף משרד הבריאות, את הנתונים המעודכנים ביותר על מחלת הסרטן, לרגל מבצע ההתרמה 'הקש בדלת' שיערך ביום שני הקרוב בכל רחבי הארץ.

במסיבת העיתונאים, שנערכה בבית מטי, מטה האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים, השתתפו האונקולוג פרופ' אברהם קוטן, יו"ר האגודה ויו"ר מבצע 'הקש בדלת' 2019, מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה, משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה, ופרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות שדיווחה על הנתונים המעודכנים של הרישום הלאומי לסרטן.

לדברי מירי זיו, סגן יו"ר האגודה למלחמה בסרטן: "תרומות הציבור במבצע 'הקש בדלת', כמו גם לאורך כל השנה, מאפשרות לאגודה למלחמה בסרטן לקדם פעולות שבכוחן להציל חיים: קידום חקר הסרטן; ייזום וסיוע בהפעלתן של תוכניות לאומיות למניעה ואבחון מוקדם; מימון תקנים של אחיות, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע נוספים בתחום הטיפול בחולי סרטן; הפעלת מרכזי תמיכה לחולי סרטן, מחלימים ובני משפחותיהם; סיוע לילדים חולים בהשלמת חומר הלימודים בשל היעדרותם מבית הספר; ארגון והפקת פעילויות הסברה בקרב הציבור הרחב במטרה להגביר את המודעות להפחתת הסיכון לחלות ולאבחון מוקדם; ועוד מגוון רחב של פעילויות למען החולים ונגד המחלה".

פרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, דיווחה על נתוני רישום הסרטן הלאומי שבדקו הישרדות יחסית מסרטן בישראל בין השנים 2016-1996, ומסרה כי: "נתוני הישרדות הם מדד חשוב לאיכות הטיפול בסרטן וליעילותן של תוכניות לגילוי מוקדם. מעקב אחר שיעורי ההישרדות מאפשר הבנה של המערכות והערכה של טכנולוגיות טיפוליות. עם זאת, נתוני ההישרדות מושפעים גם מסוגי הגידולים השכיחים באוכלוסייה, מקיומה של טכנולוגיה לגילוי מוקדם, שהוכחה כיעילה לסריקת האוכלוסייה, ומהשונות במידת הקטלניות שלהם".

בתפקיד יו"ר מבצע 'הקש בדלת' לשנת 2019 יכהן האונקולוג פרופ' אברהם קוטן, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, שלכבודו הועלתה תרומה למאבק בסרטן.

פרופ' קוטן מסר כי: "מבצע 'הקש בדלת', המתקיים זו השנה ה-59 במספר, הוא אחד ממקורות התמיכה העיקריים של מאבק עיקש זה, שיעדו המרכזי הוא צמצום התחלואה והתמותה ממחלת הסרטן, גורם המוות מספר 1 בישראל". פרופ' קוטן אף התייחס למצב הפוליטי המורכב שבו מצויה המדינה: "יחד עם כל עם ישראל, גם אני מקווה שתימנע מאיתנו מערכת בחירות נוספת, שעלותה בהערכה זעירה, עומדת על 2.5 מיליארד ש"ח לקופת המדינה. עם השקעה כספית דומה, היה ניתן לקיים פרויקטים ושירותים רבים וחשובים למען החולים והמחלימים מסרטן. אני קורא לכל אזרחי ישראל להושיט יד ולתרום – כדי שנוכל להמשיך בפעילותנו, שבכוחה להציל חיים".

להלן, עיקרי הנתונים שפורסמו במסיבת העיתונאים לרגל מבצע 'הקש בדלת' של האגודה למלחמה בסרטן:

הישרדות יחסית מסרטן: נשים שורדות יותר מגברים, יהודים יותר מערבים

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני בכל סוגי הסרטן בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996 בהשוואה למי שאובחנו בפרק הזמן 2017-2011 עלתה בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני המינים: מ-56% ל-67% בגברים יהודים (עלייה מובהקת סטטיסטית של 20%); מ-63% ל-71% בנשים יהודיות (עלייה מובהקת סטטיסטית של 13%), מ-48% ל-54% בגברים ערבים (עלייה של 13% ללא מובהקות סטטיסטית) ומ-61% ל-70% בנשים ערביות (עלייה של 15%). בכל תקופות הזמן שנבדקו, ההישרדות היחסית בקרב נשים גבוהה מזו שבקרב גברים, וההישרדות היחסית בקרב יהודים גבוהה מזו שבקרב ערבים (תרשים 2א,ב, ג, ד בדוח).

כאשר נבחנו המגמות על פי הגיל בעת האבחנה (0-19, 20-49, 50-64, 65 ומעלה), נצפתה מגמת עלייה בהישרדות ככל שתקופת האבחנה הייתה מאוחרת יותר, בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו. כמו כן, נצפתה לרוב הישרדות גבוהה יותר בקרב מי שאובחנו בגיל צעיר (0-19 או 20-49) בהשוואה למי שאובחנו בגיל מבוגר יותר (תרשים 2ה,ו,ז,ח בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן השד: עלייה בהישרדות בכל קבוצות האוכלוסייה

סרטן השד הוא הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל הן כגורם תחלואה והן כגורם תמותה. ההישרדות היחסית של נשים בישראל מסרטן חודרני של השד עלתה באופן מובהק סטטיסטית במי שאובחנו בשנים 2011-2007 בהשוואה למי שאובחנו בשנים 2000-1996 (89% לעומת 85% בנשים יהודיות, ו-84% לעומת 74% בנשים ערביות, בהתאמה, תרשים 3א,ב בדוח).

כאשר נבחנה ההישרדות היחסית לחמש שנים לפי הגיל בעת האבחנה (עבור קבוצות הגיל 49-20, 74-50 ו-75+, חלוקה שמביאה בחשבון את ההמלצות הלאומיות לגילוי מוקדם של המחלה), נצפתה בנשים יהודיות עלייה בהישרדות היחסית עם התקדמות תקופות האבחנה, וכן עם עליית הגיל בעת האבחנה עד לגיל 75, וירידה בקבוצת הגיל המבוגרת יותר. מגמה דומה, אם כי עם שיעורי הישרדות נמוכים יותר, נצפתה גם בנשים ערביות (תרשים 3ג,ד בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן הערמונית: פערים בין יהודים לערבים

סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים יהודים ובין הנפוצים ביותר בקרב גברים ערבים כגורם תחלואה; הוא גם בין הגורמים השכיחים ביותר לתמותה בשתי קבוצות האוכלוסייה. ההישרדות היחסית של גברים בישראל מסרטן חודרני של הערמונית עלתה בקרב יהודים שאובחנו בשנים 2011-2007 בהשוואה למי שאובחנו בשנים 2000-1996 באופן מובהק סטטיסטית (97% לעומת 87% בהתאמה) אבל נשארה יציבה בקרב גברים ערבים (87% לעומת 85% בהתאמה, תרשים 4א,ב בדוח).

כאשר נבחנה ההישרדות היחסית לחמש שנים לפי הגיל בעת האבחנה (עבור קבוצות הגיל 64-45 ו-65+, חלוקה שמביאה בחשבון את התפלגות הגיל הידועה של המחלה), נצפו ערכים גבוהים יחסית של הישרדות מסרטן הערמונית, ללא הבדל מהותי לפי גיל בעת האבחנה. בקרב גברים ערבים המגמות היו דומות, אולם שיעורי ההישרדות היחסית היו נמוכים יותר בהשוואה לאוכלוסיית הגברים היהודים (תרשים 3ג,ד בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן המעי הגס: שיא ההישרדות נצפה בקרב הגילים 74-50

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא בין שלושת סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. בכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו נצפתה עלייה בהישרדות היחסית לחמש שנים, ככל שמועד האבחנה היה מאוחר יותר: בגברים יהודים מ-59% בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996 ל-72% בקרב מי שאובחנו בין 2011-2007 (עלייה מובהקת סטטיסטית); בנשים יהודיות, מ-59% ל-69% בהתאמה (עם מובהקות סטטיסטית); בגברים ערבים, מ-51% ל-70% בהתאמה (עם מובהקות סטטיסטית); בנשים ערביות, מ-54% ל-64% בהתאמה (ללא מובהקות סטטיסטית, תרשים 5א,ב,ג,ד בדוח).

כאשר נבחנה ההישרדות היחסית לחמש שנים לפי הגיל בעת האבחנה (49-20, 74-50, 75+, חלוקה שמביאה בחשבון את ההמלצות הלאומיות לגילוי מוקדם של המחלה), היה שיעור ההישרדות הנמוך ביותר בקבוצת הגיל 75+ בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו (תרשים 5ה,ו,ז,ח בדוח).

הישרדות יחסית מסרטן הריאה: ירידה בשיעורי ההישרדות ככל שגיל האבחנה עולה

סרטן הריאה הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים ערבים בישראל, ובין הנפוצים ביותר גם בקרב גברים יהודים, נשים יהודיות ונשים ערביות, הן מבחינת תחלואה והן מבחינת תמותה מסרטן. לרוב מחלה זו מתגלה בשלב מתקדם, ומשום כך ההישרדות מסרטן הריאה נמוכה. עם זאת, נצפתה עלייה מובהקת בהישרדות היחסית לחמש שנים בקרב גברים יהודים (מ-15% במי שאובחנו בשנים 2000-1996, ל-21% במי שאובחנו בין 2011-2007) ונשים יהודיות (מ-23% ל-33%, בהתאמה). גם בקרב נשים ערביות נצפתה עלייה, אולם ללא מובהקות סטטיסטית (מ-18% ל-27%, בהתאמה). בגברים ערבים לא נצפתה עלייה של ממש (מ-15% ל-18%, בהתאמה, תרשים 6א, ב, ג, ד)

כאשר נבחנו שיעורי ההישרדות היחסית לפי הגיל בעת האבחנה (קבוצות הגיל 49-20, 64-50, 65+), נראה כי ההישרדות יורדת ככל שגיל האבחנה עולה, בכל קבוצות האוכלוסייה (תרשים 6ה, ו, ז, ח בדוח).

סיכום הנתונים:

• ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני (כלל האתרים) הייתה גבוהה יותר במי שאובחנו ב-2011-2007 לעומת שנים קודמות (2000-1996) ביהודים ובערבים, בשני המינים, והשיפור בהישרדות היחסית נע בין 20-13%.
• עבור סרטן חודרני בכלל האתרים, בנשים הייתה ההישרדות היחסית גבוהה יותר בהשוואה לגברים; ביהודים הייתה ההישרדות היחסית גבוהה יותר בהשוואה לערבים, ובכל קבוצות האוכלוסייה נצפתה מגמת עלייה בהישרדות עם הזמן. עם זאת, הישרדות היחסית מסרטן חודרני (כלל האתרים) נטתה להיות נמוכה יותר ככל שהגיל בעת האבחנה היה גבוה יותר.
• ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של השד בישראל עלתה עם הזמן בנשים יהודיות ובערביות, אבל נטתה להיות גבוהה יותר בנשים יהודיות בהשוואה לערביות. שיא ההישרדות (92% ו-90% ביהודיות ובערביות, בהתאמה, שאובחנו בתקופת הזמן 2017-2011) נצפה בנשים שאובחנו בהיותן בנות 74-50, כלומר, בקבוצת הנשים שזכאיות לבדיקת ממוגרפיה לצורך גילוי מוקדם של המחלה. עם זאת, גם בקבוצת הגיל 49-20 נצפו שיעורים גבוהים ודומים (90% ביהודיות ו-86% בערביות שאובחנו בתקופה 2011-2007).
• ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של הערמונית בישראל עלתה עם הזמן בגברים יהודים וערבים, ונותרה יציבה עבור גברים ערבים. ההישרדות הייתה גבוהה יותר בגברים יהודים בהשוואה לערבים. ביהודים לא היו הבדלים מהותיים בהישרדות היחסית לפי הגיל בעת האבחנה (98% במי שאובחנו בגיל 64-50 ו-96% במי שאובחנו בגיל 65+ ב-2011-2007), ובערבים ההבדל היה קטן (90% במי שאובחנו בגיל 64-50 ו-85% במי שאובחנו בגיל 65+ ב-2011-2007).
• ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של המעי הגס/החלחולת בישראל עלתה עם הזמן בכל קבוצות האוכלוסייה, והייתה דומה בין יהודים לערבים, אם כי נטתה להיות גבוהה יותר בגברים לעומת נשים. שיא ההישרדות בכל קבוצות האוכלוסייה (76% בגברים ובנשים יהודים, 73% בגברים ערבים ו-70% בנשים ערביות, עבור מי שאובחנו בתקופה 2011-2007) נצפה בקבוצת הגיל 74-50 כלומר, בקבוצת האנשים שזכאים לבדיקת דם סמוי בצואה לצורך גילוי מוקדם של המחלה.
• ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן חודרני של הריאה בישראל נמוכה בדרך כלל (בין 33-18% במי שאובחנו בתקופה 2011-2007) אבל עלתה מעט עם הזמן ביהודים (מ-15% ל-21% בגברים ומ-23% ל-33% בנשים אשר אובחנו בין 2000-1996 ובין 2011-2007, בהתאמה) וגם בנשים ערביות (מ-18% במי שאובחנו בשנים 2000-1996 ל-27% במי שאובחנו בשנים 2011-2007), ללא שינוי של ממש בגברים ערבים (15% במי שאובחנו בשנים 1996-2000 ו-18% במי שאובחנו בשנים 2011-2007). בניתוח לפי הגיל בעת האבחנה, ההישרדות הטובה ביותר נצפתה בקבוצת הגיל הצעירה, 49-20, בכל קבוצות האוכלוסייה. בנשים יהודיות ההישרדות בקבוצת הגיל 64-50 הייתה דומה לזו של קבוצת הגיל 49-20.

לחצו כאן לנתוני רישום הסרטן הלאומי – בהרחבה

כרבע מיליון תלמידים למדו השנה כיצד להיות 'חכמים בשמש'® – המספרים שמאחורי התרומות

מבצע 'הקש בדלת', הנערך השנה בפעם ה-59, מהווה את המאמץ המרכזי והשנתי לאיסוף תרומות, החיוניות לטובת המשך המאבק במחלת הסרטן בכל המישורים. תרומות הציבור, הנאספות במבצע 'הקש בדלת', כמו גם לאורך כל ימות השנה, מאפשרות לאגודה למלחמה בסרטן לממן מגוון פעילויות ושירותים למען החולים, המחלימים ובני משפחותיהם, כמו גם לציבור הרחב.

במהלך מסיבת העיתונאים, חשף משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן נתונים מתוך פעילויות ופרויקטים שמקיימת האגודה למלחמה בסרטן, שמדגישים את חשיבות התרומה למאבק במחלה. לדוגמה:

• כ-20,000 בדיקות בוצעו בשנת 2018 בניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן שנועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה החשובה לגילוי מוקדם של סרטן השד.
• כ-8,000 גנים, הכוללים למעלה מ-250,000 ילדים, נחשפו לפעילויות וחוברות הסברה של האגודה למלחמה בסרטן בנושא ‘חכם בשמש’®.
• כ-9,500 פניות התקבלו במוקד ה'טלמידע'® הפועל 24 שעות ביממה, ומספק

           מענה ומידע לחולים, לבני משפחותיהם ולציבור הרחב בנושאי מניעה, אבחון מוקדם,

           דרכי הטיפול והשיקום ועוד.

• כ-2,500 הרצאות שניתנו על ידי מדריכי הסברה של האגודה למלחמה בסרטן להעלאת המודעות לאורח חיים בריא, במוסדות החינוך, בארגונים ובחברות שונות.
• מעל 4,000 נשים וגברים מרחבי הארץ השתתפו בפרויקט 'להיראות טוב, להרגיש טוב יותר'® ע"ש ד"ר פרנסין רובינסון.
• כ- 50 מיליון שקלים הוענקו למימון עשרות מחקרים של רופאים וחוקרים ישראלים במהלך העשור האחרון.
• כ-2,500 משפחות בהן חולה סרטן, הנמצאות במצב כלכלי קשה, נעזרו בשירות סיוע חומרי ראשוני של האגודה למלחמה בסרטן.
• כ-10,500 מטופלים נטלו חלק בפרויקט 'צעדים לאיכות חיים'® ב-19 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ.

לדברי בר-חיים: "מבצע 'הקש בדלת' הוא מסורת ישראלית רבת שנים שאנו מקיימים בשיתוף מערכת החינוך. מעבר לכך שהמבצע מהווה מקור מימון חשוב לפעילויות הרבות והמגוונות של האגודה למלחמה בסרטן, מדובר במבצע, שבו עשרות אלפי תלמידים וחניכי תנועות נוער, לומדים על חשיבות הנתינה והעזרה לזולת. בכל שנה אני נרגש לראות את ההתגייסות המבורכת של הילדים שחוברים למתנדבים שלנו בכל רחבי הארץ, במטרה לגייס תרומות שהוכחו כמסייעות להצלת חיים".

הפתרון לחולי סרטן מהפריפריה המטופלים באזור המרכז: מעון קלור של האגודה למלחמה בסרטן

המציאות של חולי סרטן המטופלים במכונים האונקולוגיים באזור המרכז ומתגוררים ביישובים רחוקים, אינה פשוטה. הנסיעות הארוכות בדרכים, הלוך ושוב, מהוות קושי נוסף עבור חולי הסרטן, המתמודדים עם קשיי המחלה, הכוללים בין היתר טיפולים מורכבים הגורמים לתשישות, עייפות ותופעות לוואי נוספות. על מנת להקל על החולים, הקימה האגודה למלחמה בסרטן את המעון ע"ש צ'ארלס קלור בגבעתיים, המשמש כבית עבורם בתקופת הטיפולים.

במעון קלור, שהוקם הודות לתרומתו הנדיבה של סר צ'ארלס קלור ז"ל, ומתוחזק בסיוע קרן קלור, שוהים במהלך השבוע חולי סרטן, רובם מערי הפריפריה או מכל מקום במרחק 30 ק"מ ויותר מהמעון, המטופלים במרכזים הרפואיים באזור המרכז. לרשות המטופלים עומד מערך הסעות המופעל על ידי מתנדבים אשר מסיעים אותם בכל בוקר לטיפולים במרכזים הרפואיים ובחזרה. המטופלים שוהים בחדרים מרווחים, וזוכים לשלוש ארוחות ביום, הכוללות מזון טרי ומגוון המבושל במקום ומותאם לצרכיהם. בנוסף, ניתן למצוא במתחם חדר תרבות, חדרי טלוויזיה, ספרייה ושתי עמדות מחשב המאפשרות לשוהים במקום לשמור על קשר עם הבית ולהתעדכן בנעשה בארץ ובעולם.

המטופלים במעון לוקחים חלק בפעילויות תמיכה ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן: קבוצות תמיכה לחולים ולבני משפחותיהם, מפגשים בנושא זכויות ושירותים לחולים ולמחלימים, פעילויות גוף-נפש, סדנאות טיפוח ואיפור במסגרת הפרויקט 'להיראות טוב, להרגיש טוב יותר'® של האגודה, פעילויות סביב חגי ישראל, הרצאות מקצועיות ועוד.

הצוות המטפל כולל אחיות מוסמכות בעלות ניסיון בתחום הסיעוד האונקולוגי, העומדות בקשר מקצועי שוטף עם רופאי המכונים האונקולוגיים ורופאי המשפחה של המטופלים, והן מגובות בכוננות של רופאים מיומנים. הצוות מספק השגחה מקצועית וסיוע בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול הכימי ו/או הקרינתי ועם מחלות רקע מגוונות.

מחקר חדש שמומן בסיוע האגודה למלחמה בסרטן: האם קיים קשר בין חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההיריון ובין התפתחות סרטן בתקופת הילדות?

במהלך העשור האחרון הועלו חששות כי חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההיריון עלולה לגרום לעלייה בסיכון למומים מולדים, לידות מוקדמות ואף סרטן בילדים.

מחקר חדש, שבוצע על ידי פרופ' ליאת לרנר-גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד במכון גרטנר, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, ראש החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ומומן בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, בדק את הקשר האפשרי בין חשיפה לזיהום אוויר במהלך תקופת ההיריון, ובין התפתחות סרטן בילדות, הן בילדים שנולדו מהריונות ספונטניים והן מהריונות בעקבות טיפולי הפריה חוץ גופית.

המחקר מבוסס על עוקבה הכוללת 220,805 תינוקות שנולדו בישראל בין השנים 2004-1997. המידע לגבי זיהום אוויר מבוסס על מידע מתחנות ניטור זיהום אוויר ברחבי הארץ, וכולל מידע על רמות חלקיקים ((PM10, תחמוצות גופרית ((SO2, תחמוצות חנקן (NOX) ואוזון (o3). בעזרת שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות ממוחשבות (GIS), הוערכה חשיפה למזהמים שונים במהלך ההיריון בכלל, ובטרימסטרים שונים בפרט, וזאת לכל אישה בהתאם לכתובת מגוריה.

נתוני עוקבת הילדים הוצלבו עם רישום הסרטן הלאומי לפי תעודת הזהות של הילד. חושב מודל רב-משתני על מנת להעריך את הסיכון לסרטן בגיל הילדות. המודל כלל חשיפות למזהמים שונים בחלוקה לפי שלישונים (רמת חשיפה נמוכה/בינונית/גבוהה) ומאפייני האם והילוד.

נצפו 485 מקרי סרטן בגיל הילדות עם שיעור היארעות של 1.65 ל-10,000 שנות אדם. נמצא רמז לקשר בין חשיפה במהלך ההיריון לתחמוצות גופרית (SO2), שמקורן בצינורות פליטה של כלי רכב ומארובות של תחנות כוח ותעשייה, ולתחמוצות חנקן (NOx) שמקורן בשריפת פחם וסולר תעשייתי בתחנות כוח ובתי זיקוק, ובין עלייה בסיכון לסרטן בילדות. חשיפות לרמות חלקיקים ואוזון לא נמצאו כקשורות לסיכון להיארעות סרטן בגיל הילדות.

המחקר הינו הראשון בישראל אשר בדק את השפעת החשיפה לזיהום אוויר בהיריון על סרטן בילדות. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לחזק או לדחות את הקשר האפשרי שנצפה, כולל מדידת החשיפה בצורה מדויקת יותר והיקף מדגם גדול יותר. מידע זה חיוני למקבלי ההחלטות על מנת לתמוך בפעולות להפחתת זיהום האוויר.

המחקר מומן בסיוע קרן ע"ש ישראל יעקב אלתר ז"ל באגודה למלחמה בסרטן למימון מענק מחקר שנתי למחקר מצטיין בתחום איכות הסביבה ו/או אפידמיולוגיה.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן

מציג מחקרים חדשים

פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון של מבוגרים לחלות בסרטן ושל מחלימים מסרטן לתמותה מוקדמת

חוקרים מה-NIH, מכוני מחקר ואוניברסיטאות שונות בארה"ב ביקשו לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית על הסיכון בקרב מבוגרים בריאים לחלות בסרטן, ובקרב מחלימי סרטן לתמותה מוקדמת מכל סיבה ומסוגי סרטן שונים. לשם כך, החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי של הראיות המדעיות בדוח 2018 של הוועדה המדעית המייעצת של ממשל ארה"ב על הקשר בין פעילות גופנית לסרטן (מאות מחקרים אפידמיולוגיים עם עשרות מיליוני אנשים), וכן של עשרות מחקרים מעודכנים יותר. המשתתפים מילאו שאלונים על הפעילות הגופנית שביצעו: רמת עצימות, סוגי פעילויות לשעות הפנאי בדרגות מאמץ שונות (למשל הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים), תדירות ומשך ביצוען.

הממצאים הראו קשר מובהק סטטיסטי בין ביצוע פעילות גופנית בעצימות גבוהה לעומת עצימות נמוכה בקרב אנשים בריאים, ובין ירידה בסיכון לחלות בסרטן חודרני ממספר סוגים: סרטן שלפוחית השתן (15%), שד (21-12%), מעי גס (19%), רחם (20%), ושט (21%), קיבה (19%) וכליה (12%).

בניתוח מחקרים מעודכנים ביותר שעסקו בקשר בין פעילות גופנית בקרב מחלימי סרטן השד, המעי הגס והערמונית ובין תמותה באופן כללי או מהמחלה, נמצא קשר בעל מובהקות מתונה בין ביצוע פעילות גופנית רבה ביותר לעומת פעילות מועטה ביותר, וירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה ומסוגי סרטן ספציפיים.

במחלימות סרטן השד, עצימות גבוהה ביותר של פעילות גופנית, לעומת עצימות נמוכה ביותר הייתה קשורה בירידה של 48% בסיכון לתמותה מכל סיבה וב-38% ספציפית לתמותה מסרטן השד. פעילות גופנית שבועית המאומצת פי 10 מפעילות נמוכה ביותר, הייתה קשורה במחלימות סרטן השד בירידה של 27% בסיכון לתמותה מכל סיבה, ושל 25% לתמותה מסרטן השד.

במחלימי סרטן המעי הגס, נמצא קשר עקבי בין פעילות גופנית שבוצעה אחרי האבחנה בעצימות גבוהה ביותר לעומת עצימות נמוכה ביותר, ובין תמותה מכל סיבה ומסרטן המעי הגס (בטווח של 42-38%). במטא-אנליזה של מחקרים עדכניים נמצא כי ביצוע פעילות גופנית בעצימות גבוהה ביותר, לעומת נמוכה ביותר היה קשור בירידה בטווח שבין 25% וכ-50% בסיכון לתמותה הספציפית מסרטן המעי הגס.

במחלימי סרטן הערמונית, פעילות גופנית שבוצעה אחרי האבחנה בעצימות גבוהה ביותר לעומת עצימות נמוכה ביותר הייתה קשורה לירידה של 38% בתמותה מסרטן הערמונית. ירידה בעלת קשר מובהק סטטיסטית נרשמה בסיכון לתמותה מכל סיבה בקרב מחלימי סרטן הערמונית שעסקו בפעילות גופנית בעצימות גבוהה, או בתדירות רבה ובמידה מאומצת.

לסיכום, ביצוע פעילות גופנית סדירה בעצימות בינונית עד גבוהה קשורה בירידה בסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים ובעלייה בהישרדות מסוגי סרטן שונים.

פרויקט 'צעדים לאיכות חיים'® של האגודה למלחמה בסרטן נועד לחשוף את חולי הסרטן ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, לעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם ולתת ייעוץ וליווי מקצועי לחולים שיבחרו להשתלב בפרויקט. יתרונותיה הבריאותיים, הפיזיים והרגשיים של הפעילות הגופנית בקרב חולי סרטן נחקרו רבות בשנים האחרונות, והוכח כי פעילות גופנית יכולה לסייע לחולי הסרטן בהתמודדות עם המחלה ועם תסמיניה. הפרויקט מתקיים ב-19 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהנחיה קבוצתית של פיזיותרפיסטים.

הקשר בין תזונה והסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים:

תזונה לקויה מהווה גורם סיכון שווה ערך לצריכת אלכוהול

חוקרים ממספר אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, בהן הרווארד, וכן מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בחנו את ההשפעה של צריכה יומית של שבעה סוגי מזון – פירות, ירקות, דגנים מלאים, בשר מעובד, בשר אדום, חלב ומוצריו ומשקאות ממותקים (SSBs) – על הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים. לשם כך השתמשו החוקרים בנתוני תזונה מתוך מדגם מייצג של 5,000 מבוגרים אמריקאים בני 20 ומעלה, ובמודל סטטיסטי המתבסס על מטא-אנליזות (ניתוחים סטטיסטיים של מחקרים פרוספקטיביים) לגבי הסיכון להיארעות סרטן.

מהממצאים שעלו במחקר:

• כ-80,000 מקרי סרטן בארה"ב היו מיוחסים לתזונה לקויה (5.2% מהמקרים החדשים של מבוגרים בני 20 ומעלה, נכון ל-2015), מתוכם למעלה מ-68,000 מקרים היו מיוחסים לכך באופן ישיר, וכ-4.4% להשמנת יתר.
• שיעור התחלואה בסרטן המיוחס לתזונה לקויה היה גבוה יותר בגברים בגיל העמידה (64-45) וכן במיעוטים אתניים (שחורים, היספנים).
• סרטן המעי הגס דורג ראשון מבין סוגי סרטן אחרים בהקשר של תזונה לקויה (38.3% מהמקרים), סרטן חלל הפה והלוע דורג שני (25.9% מהמקרים), וסרטן הקיבה דורג שלישי (6.8% מהמקרים).
• צריכה נמוכה של דגנים מלאים (פחות מ-125 גרם ביום) הייתה קשורה במספר ובשיעור הגבוה ביותר של מקרי סרטן חדשים,(1.8%)  ולאחר מכן, בסדר יורד, צריכה נמוכה של חלב ומוצריו (פחות מ-3 מנות [כוסות] ליום – 1.2%), צריכת בשר מעובד (1%), צריכה נמוכה של פירות וירקות וצריכה גבוהה של בשר אדום ושל משקאות ממותקים.
• כ-16% מבין מקרי הסרטן שיוחסו לתזונה לקויה היו קשורים להשמנת יתר.

מסקנת החוקרים היא שתזונה לקויה מהווה גורם סיכון שווה ערך לצריכת אלכוהול, נמוך במעט מעודף משקל וגבוה במעט מהיעדר פעילות גופנית. לטענתם, צריכה נמוכה של דגנים מלאים בקרב הציבור נעוצה בהיעדר המודעות הציבורית לגבי התועלת הבריאותית של מוצרים אלה, ובהיעדר הידע הציבורי לזהות אילו מוצרים מכילים אותם. החוקרים קוראים לקובעי המדיניות לשפר את צריכת הדגנים המלאים בקרב הציבור באמצעות הסברה וסימון סטנדרטי של מוצרי מזון אלה.