רעלת הריון היא מחלה שעלולה להיות מסכנת חיים עבור האם ועבור העובר. אחד הדברים החשובים הוא זיהוי מוקדם ופניה לטיפול רפואי. הנה כמה דברים שחשוב לדעת על המחלה
בתקופת ההריון גופה של האשה עובר שינויים רבים, ביניהם שינויים פנימיים וביניהם שינויים חיצוניים. "התקופה של ההריון היא מבלבלת מאוד ומפגישה אותך עם כל מיני חרדות וחששות מורכבים", אומר שיראל, שילדה לאחרונה את בנה הבכור. "הסיבה לכך היא שהגוף גדל, באופן טבעי ויש גם שינויים הורמונליים ורגשיים שלא תמיד ניתן להגדיר ולהסביר אותם במילים. בקיצור, הרבה פעמים נשים חוששות להגיד שמשהו קורה להן, כי יש נטייה לסובבים לתלות את הכל בעובדה שהאשה בהריון. כל מיני ביטויים כמו 'טפשת הריון' או 'הורמנליות' גורמים, לדעתי, לנשים לספר פחות על מה באמת עובר עליהן בתקופת ההריון. חשוב לשים את הדברים על השולחן ולא לחשוש ממה יגידו. אם את מרגישה שמשהו לא טוב או לא שגרתי עובר על הגוף שלך, חשוב להציף את הדברים כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקול".
שיראל אומרת את הדברים לאחר שחוותה באופן אישי התעלמות במהלך ההריון של בנה הבכור. "אני בדרך כלל אשה מאוד בריאה", היא מספרת. "אין לי איזשהן מחלות כרוניות, אני לא מעשנת, עושה ספורט בצורה מדודה. במילים אחרות, התחלתי את ההריון במצב בריאותי מאוד טוב. בחודשים הראשונים של ההריון הייתי מאוד מותשת, וכולם מסביב אמרו שזה מאוד טבעי. הכרחתי את עצמי להמשיך לעבוד, לתפקד בבית ולא לתת לאף אחד להרגיש שמשהו לא בסדר עובר עלי. השבועות חלפו והתחילו להופיע לי מידי פעם כאבי ראש, הראיה שלי נהייתה מטושטשת קצת וסבלתי מבצקות. גם בשלב הזה לאף אחד לא נדלקה נורה אדומה. כולם אמרו שאני סתם מתלוננת, שהריון זו לא מחלה ושככה זה אצל כולן. למרות שהרגשתי שזה לא משהו תקין, החלטתי ליישר קו עם 'המומחים' ולא לבדוק את זה".
באחד הימים תקף את שיראל כאב ראש עז במיוחד. "אני לא סובלת ממיגרנות בדרך כלל, ולכן זה היה משהו מאוד חריג אצלי", היא מספרת. "כיוון שהייתי בהריון, לא יכולתי לקחת משככי כאבים והחלטתי לפנות למוקד לרפואת נשים. האחות שקיבלה אותי שם ישר בדקה לי לחץ דם ושלחה אותי לבצע בדיקת שתן. לא הבנתי מה קשור בדיקת שתן לכאבי ראש, אבל זרמתי. אחרי זמן קצר האחות חזרה עם תוצאות הבדיקה ואמרה לי שאני צריכה להתפנות באופן מיידי לבית החולים, כיוון שיש לי רעלת הריון ".
שיראל שמעה על המחלה, אבל לא חשבה שמדובר בעניין רציני. "חשבתי שאני צרכה להיות בבקרה כדי לוודא שהדברים יסתדרו, אולי לקחת איזו תרופה וזה הכל. שום דבר לא הכין אותי למה שקרה בפועל. הגעתי לבית החולים, הרופאים ביצעו שוב סדרה של בדיקות והתוצאות היו חד משמעיות – רעלת הריון. כיוון שהייתי בשבוע מתקדם יחסית, אמרו לי שאני חייבת להישאר בהשגחה צמודה כי יכולים כל רגע ליילד אותי. בכלל לא הבנתי מה קורה סביבי. התקשרתי להורים שלי ולאחיות שלי וביקשתי שיבואו מהר".
כאשר בני משפחתה של שיראל הגיעו לבית החולים, התמונה כבר הייתה ברורה מבחינת הצוות הרפואי. "אני הייתי בלחץ לא נורמלי באותם רגעים", אומרת שיראל. "לא הצלחתי לחשוב באופן הגיוני. כל מה שהבנתי זה שרוצים ליילד אותי ולכן צריך לתת לי זריקה לזירוז הבשלת הריאות של העובר. ביקשתי מאמא שלי שתדבר עם הרופאים כי אני לא מסוגלת לעשות את זה וכך אכן היה. אמא שלי ואחותי דיברו עם הרופאים, קיבלו את ההסבר המלא ואחרי שאני נרגעתי, הן הסבירו לי את הכל".
שיראל סבלה מרעלת הריון ולכן הופיעו אצלה הבצקות, כאבי הראש וטשטוש הראיה. "אמא שלי הסבירה לי שלמחלת רעלת הריון אין בעצם טיפול וזו תהיה רשלנות רפואית לשלוח אותי הביתה. צריך להישאר בהשגחה בבית החולים כדי לוודא שהדברים לא מחמירים, ובכל מקרה להתכונן ליילד את האשה במידה והמצב משתנה באופן פתאומי. מהסיבה הזו הצוות הרפואי החליט להזריק חומר לזירוז הבשלת הריאות של התינוק. במקרה של לידה מוקדמת, הריאות של התינוק תהיינה בשלות וסיכויי ההישרדות שלו יהיו גבוהים יותר. כמובן שהיה גם חשש לבריאות שלי, כי רעלת הריון פוגעת גם באם וגם בעובר, ולכן נשארתי להשגחה צמודה בבית החולים".
לשמחתה של שיראל, הרופאים הצליחו לייצב את המצב. "לא יודעת איך, אבל הרעלת לא המשיכה להתגבר אצלי בגוף", היא מספרת בהקלה. "בשבוע ה-37 יילדו אותי. גם אם יש רעלת הריון אפשר לקבל אפידורל, כך שזו לא הייתה בעיה. הלידה הייתה מהירה באופן יחסי ולא הייתה שמחה ממני כאשר חיבקתי לראשונה את הבן הבכור שלי. הרגשתי שזה היה שווה את כל המאמץ והחשש. פשוט מתנה משמים. בשורה התחתונה, אם אתן מרגישות לא טוב בזמן ההריון, פנו לטיפול. שאננות עלולה לעלות מחיר כבד מנשוא".