איך לשמור על אורח חיים בריא בגיל הזהב, ומדוע דיאטה היא אחד העקרונות המלווים לכך – ומה ניתן לעשות כדי לעשות את זה בצורה מכבדת כלפי הגוף, הנפש והרוח שלנו?
כל מה שרציתם לדעת על אורח חיים בגיל הזהב
נתחיל עם אנקדוטה….באגדות ישנות, במיתולוגיות וותיקות – הזהב מסמל את המלך, את המלכות, את הייצוג של אלוהים על פני האדמות. מדוע זה כך? ובכן, ככל שמתבגרים, מחכימים, מתפתחים – מגלים בתוכנו איזשהו סדר פנימי, איזשהי דרך חדשה – לדעת יותר ממה שנכון ואמיתי, ועל כן – יש שיגידו, שיותר ממה שנכון, טוב ואמיתי יכול לנכוח בתוכנו ולהיות מוקרן לעולם – כמו המלך הטוב, שיודע את הדרך עבור הממלכה. על כן, גיל הזהב.
גיל, מייצג גם "שמחה", זוהי למעשה מילה נרדפת. על כן, גיל הזהב יכול לבטא – שמחת המלכות.
מסע הגיבור – בדרך למלכות
אנחנו רוצים לחיות עד גיל מאוחר (עד שמחה מתקדמת), כדי להמשיך להאיר את אורנו על הכלל – בין אם זה העולם באופן קונספטואלי, או האישים שאנחנו חיים בקרבתם – באופן פרסונלי. יהיו אלה המשפחה, הנכדים, בני הזוג, החברים, הקהילה. למעשה, ככל שאנחנו יותר חכמים, משכילים (בנפש וברוח, לא בהכרח באינטלקט), ואוהבים – כך אנחנו יכולים להקרין יותר מאורנו. למעשה, ככל שאנחנו מחוברים יותר לעצמנו, אוהבים יותר את עצמנו – ומרגישים טוב יותר בעור שלנו – כך אנחנו חווים יותר מן האור שלנו, ובאופן טבעי משתפים ומקרינים אותו עם אחרים.
עקרון מסוים, שיאפשר לנו להרגיש יותר טוב בעור שלנו, בגופנו – כדי להיפתח לחיים בריאים, מסופקים וממורכזים – היא עקרון הדיאטה. לא, לא מדובר על כל מה "שהצעירים עושים", עם הפחמימות והחלבונים שלהם, או האובססיה שלהם למראה מסוים. דיאטה יכולה להיות הדרך בה אנחנו שומרים על הגוף ועל הנפש שלנו, כדי להרגיש טוב בתוך עצמנו – סה טו. הסיבה שאנחנו משתמשים במילה הזאת היא, ובכן, כיוון שהיא דיי ידועה. אך למעשה, אנחנו לא מתכוונים אליה בכל הקונוטציות הוותיקות שלה.
אנחנו מתכוונים למסע שהגיבור הצעיר עובר, טרם הוא מוכשר, מוכן ומבשיל להיות מלך, כזה שיודע מה נכון וטוב עבור עצמו ועבור הממלכה שלו. הגיבור עובר, עושה דיאטה. דיאטה של מה מתאים, מה לא מתאים, מה ייכנס לגוף שלו ומה לא. הגיבור מפתח סטנדרטים, שומר עליהם ומוודא שכך יהיה, שכך יקרה – ויהי מה. ועל כן הוא גיבור, כי הוא מקדם את עצמו עד לרמה בה הוא מוכן לעלות לרמה הבאה, עד לרמה בה הוא מוכן לכתר.
מה הכנסנו למערכת שלנו?
זה לא מספיק לחיות עד גיל מבוגר, כלומר – זה יותר מספק לחיות עד גיל מבוגר (ומעבר) כאשר מרגישים טוב, או זו לפחות דעתנו. ומה שגורם לנו להרגיש טוב בגוף, ברוח ובנפש – זה (בין השאר) מה שאנחנו מכניסים לגופנו. באם זה מיטיב עימנו – אנחנו חווים אושר וסיפוק, ובאם לא – אז לא. דיאטה יכולה להיות הן בספרים שאנחנו קוראים (או בסרטים ובסדרות), והן במאכלים. מה אנחנו מכניסים למערכת שלנו? כיצד זה משפיע עלינו, צובע את עולמנו, מרווה אותנו ברעיונות, הבנות והגשמות? מלפפון ועגבנייה מרווים אותנו באנרגיה שונה מאשר חטיף שוקולד, לא רק בגלל שבאחד יש סוכר ובשני יש ערכים נהדרים אחרים, אלא בגלל שהדרך בה הקדשנו תשומת לב לאוכל שלנו כאשר חתכנו אותו על קרש החיתוך, טבלנו בשמן זית ואז שמנו בצלחת עם שלל דברים טובים – שונה מהדרך בה חטפנו את החטיף מהמדף, קרענו את העטיפה ובלענו את התענוג הסוכרי בחוסר מודעות. אנחנו אוכלים גם את חווית האכילה, לא רק את הערכים התזונתיים – ויש לזה השפעה על התחושה הפנימית – וזו, חבריי, דיאטה.
על כן, אם אנחנו רוצים להגיע "למלכות", בשמחה ארוכת-טווח, באושר ובסיפוק – חשוב לשים לב במה אנחנו משתתפים, מה אנחנו מאפשרים, מה אנחנו מכניסים לגופנו – ובאיזו רמת חיים אנחנו רוצים לחיות. זוהי הדיאטה שלנו.
על כן, במילים אלו – ניפרד לשלום. בהצלחה רבה במסע המלכות והבריאות, תודה על קריאתך.